ריב"א על התורה · שמות · פרק 19 · פסוק 9

ויגד משה את דברי העם אל ה'. פרש"י תשובה על זה שמעתי מהם שרצונם לשמוע ממך אינו דומה שומע מפי שליח לשומע מפי המלך רצוננו לראות מלכנו וק' מנין לו לרש"י לפרש כן אלא משום תשובתו של מקום שאמר כי ביום השלישי ירד ה' וגו' אנו למדין שאמרו רצוננו לראות את מלכנו כפ"ח ובמס' שבת אמרי' פ' ר' עקיבא פרש"י ויגד משה את דברי העם אל ה' הוא שקיבלו עליהם ישראל מצות הגבלה. וזה לשונו הדברי' שנאמרו לו בשני ירד ואמרן לישראל ויבא משה ויקרא לזקני העם ולמחרת השכים ועלה. וישב משה את דברי העם אל ה' והוא ככל אשר דבר ה' נעשה ובו ביום נאמר לו הנה אנכי בא אליך בעב הענן ומצות הגבלה דהשמרו לכם לעלות בהר ואע"פ שהיא כתובה אחר וקדשתם היום ומחר שהוא מצות פרישה קודם לכן נאמרה דכתיב בההיא עלייה שעל' בשלישי להשיב להקב"ה דבר העם כאשר דבר ה' נעשה ונשמע הנה אנכי בא אליך בעב הענן וסיפיה דקרא ויגד משה את דברי העם אל ה' וכי מה דברי העם יש כאן אלא מצות הגבלה נאמרה לו בו ביום ולערב אמרה לישראל ולמחרת השכים ועלה והגיד שקיבלו עליהם ונאמרה לו מצות פרישה עכ"ל ובפרק ר' עקיבא פירשו התוספות בענין אחר דהגבלה קדמה לפרישה מטעם אחר וז"ל לכן נרא' דהגבלה קדמה לפרישות דתלתא ויאמר כתיבי וסברא הוא שכל אחד נאמר ביומו. לקמן כתו' ואתם תהיו לי ולבת' כתוב מצות פרישה ומצות הגבלה ובאמצעי לא כתו' מידי שיעשה משה שום שליחות ואית לן למישדי מצות הגבלה אההיא אמירה ולא ממצות פרישה שהרי מיד אחר אמירה אחרונה כתיבה מצות פרישה. שיטת תו"ך. וי"מ המקראות בע"א לכך וישב ואחר ויגד לפי שמתחלה בא משה להשיב דברי העם להקב"ה ואמר לו הקב"ה המתן כי אני רוצה לדבר ואמר לו הנה אנכי בא אליך בעב הענן וכשגמר הקב"ה דבורו השיב משה דברי העם והוא כל אשר דבר ה' נעשה: