דברים ניחומים על איכה · פרק 1 · פסוק 16

על אלה אני בוכיה וכו' ולא על דבר שמתו ונאבדו מן העולם כי לא כן הוא רק אם על אלה אני בוכיה ולא על שפיכות דמים רק על כי ביום ההוא רחק ממני מנחם היא השכינה כי נסתלקת כי על כן ניתן כח לשבור בחורי וגת דרך ה' כי השיב אחור ימינו מפני אויב שאל"כ לא עצרו כח לכל זה באופן כי מה שעל אלה אני בוכיה הוא על הסבה הנותנת כח לשברם על סלוקו יתברך מאתנו ולא על העדר טוב מגוייתנו ומארצנו במעוט שפע לאכול לשבעה ולמכסה עתיק רק להיות משיב נפשי אליו ית' תחת אשר רחקה באשר חטאתי על הנפש כ"א לא היתה נפרדת ממני היה לי מעיר לעזור להשיבני עד ה' כמדובר והנה זאת הבחינה לא הכל יבחינו לבכות רק אנחנו גדולי ישראל אך בני הם הבחורים אשר לא ידעו להבחין כ"כ לא ידעו לבכות על העדר משיב נפשי רק מה שהיו בני שוממין היה על כי גבר אויב והוא כי אני בראותי שבירת בחורי וגת דרך ה' ידעתי כי אין זה רק כי רחק ממני מנחם כי בזה הכרתי הסלוק שאל"כ לא יכלו לי אך בני לא הכירו כן והיו שוממים איך גבר אויב ולא יכירו ממוצא דבר כי זה הוראה שסילקת שכינתך כלומר ולכן רחם נא על דבר כבוד שמך אל תתן להם מקום להרהר חלילה: