דברים ניחומים על איכה · פרק 1 · פסוק 17

פרשה ציון וכו'. אחרי דברה דברי תלונה כי רחק ממנה מנחם משיב נפשה בא המקונן ואמר מי יתן שלא הית' חסרה נחמת בוראה משיב נפשה כי גם נחמת שכנותיה לא הית' לה וגם מהעדר מנחמי' החשתי כ"א גם היתה מאוס' בעיניהם וזהו פירשה וכו' ואומרו ידיה יהי' כד"א יד הירדן שהוא המקום המתפשט לצדדיו כיד המתפשט מן הגוף ויאמר על המקומות שסביבותי' אשר שם שכניה הרעים אמר כי הנה היתה מתפשטת בידי' ומקומותי' סביב אולי ינחמוה מפאת שכונה ואין מנחם לה מכולם. והנה מפאת עצמם החשתי כי מה' יצאת הדבר כי הלא צוה ה' ליעקב כלומר צוה ה' שבהקרא עמו תואר יעקב ולא ישראל שהוא בהיות' בלתי עושים רצונו של מקום שיהיו סביביו הם שכיניו צריו ואיך ינחמום והם מצווים ועומדים מאתו ית' להיות צריו ואויביו כדבר שנאמר והיה אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם ולצנינים בצדכם וכן והי' אשר לא תורישו וכו' וכמה פסוקים כאלה המורים כי על הגוים שסביבות ירושלים היו להם לשוט שוטף עונותם וע"כ לא אפקוד אך מה שנוחם יסתר ממני הוא כי הית' ירושלם לנדה ביניהם כי זה לא צוה ה' תהי' מאוסה בעיניהם כי הם הוסיפו לרעה וקצתי בחיי על זיו כבודה איך ירדה מהיותה גברת ממלכו' משוש כל הארץ להמאס בעיניהם ומי יתן ומשנאתם יהיו מראים לזולתם כי נמאסה בעיניהם אך בינם לבינם לא יהיה כן אך מה שעגמה נפשי הוא כי הית' לנדה ביניהם גם בינם לעצמם:

או יאמר פרשה פריסות ונתחתכה ציון כמפצפצת את עצמה בידיה ודרך העולם שעגמה נפשה של רואים את זולתם בכך ומנחמים אותם אמר שעם כל זה אין מנחם לה מכל רואי קלונה הקרובים אליה ואינו מן התימה כי מה' יצא הדבר כי צוה ה' ליעקב שהוא בשביל היותם מתוארים בתואר יעקב שיהיו סביביו צריו כמפורש למעלה ואיך ינחמוה אמנם מה שאני דואגת הוא כי היתה ירושלים לנדה ביניהם כי לא הכירו כי מה' היה לה רעתה רק כנדה שמקור דמיה ממנה היא בטבע לה:

או יאמר הן אמת שצוה ה' ליעקב יהיו סביביו צריו אך תכפל דאגתו כי מי יתן והיה על ידי החשובים אך היה ביד מי שכל כך היו מאוסים וטמאים בעיני בני ירושלים שהיתה ירושלים מחזקת עצמה לנדה וטמאה בהיותה ביניהם כל כך הם טמאים ממנה:

או יאמר כי רוח הקדש תשיב אמריה לה ואומרת הלא דאגת על כי רחק ממך מנחם הנה ידעתי כי פרשה ציון והתפצפצה בידיה על כי אין מנחם לה אך הנה נחמת' ידוע' כי הלא צוה ה' ליעקב יהיו סביביו צריו שהוא כל העולם כי היא באמצע אך לא תחושי כי היתה ירושלים לנדה ביניהם כאשר הנדה כל המזדווג לה מצטרע ולוקה כן כל אוכליה יאשמו רעה תבא אליהם ומה לה נחמה גדולה מזו. והנה ארז"ל למה בקינות קדמה פה לעין מפני שהם היו מקדימים פיהם לעיניהם אומרים בפיהם מה שלא ראו בעין והלא ראוי לשים לב מה נשתנית קינה זו כי לא קדמה בה פה לעין כ"א בשלש קינות שאחריה ואחשב' כי על שפסוק הסמוך צדיק הוא ה' כי פיהו מריתי ארז"ל שאמרו יאשיהו שהט' ירמיה אזנו לשמוע מה היה אומר כי ראה שפתיו נעות טרם צאת נפשו מאשר ירו בו המורים בקשת ושמע שהיה אומר צדיק הוא ה' כי פיהו מריתי ע"כ אחשוב שאם היה מקדים פה לעין וסומך מיד מאמר יאשיה צדיק הוא ה' כי פיהו מריתי היה נראה שעון הרמוז בסמוך היה מכלל מה שמרה את פיו ולא כן היה על כן לבל יראה שהוא חטא בזה לא הקדים פה לעין מפני כבוד הצדיק: