ידעתי בני ידעתי שהוא הבכור גם הוא יהיה לעם וכו'. פירוש שאין "ידעתי בני ידעתי" דבוק אל "גם הוא יהיה לעם", שאם כן לא היה נופל הלשון "ידעתי בני ידעתי" רק 'ידעתי בני כי גם הוא יהיה לעם', כי כפל הלשון הוא לחזק, לפי שיוסף היה סובר כי לא ידע זה יעקב, לכך כפל הלשון שידע זה. ועוד מאי "גם", דהא לא נזכר לפני זה שיהיה אפרים לעם שיהיה קאי על ש"גם" מנשה יהיה לעם, ולפיכך צריך לפרש כך – "ידעתי בני ידעתי" שהוא הבכור, ולא לבד שהוא הבכור – אלא "גם יהיה לעם", ולפיכך הוסיף וי"ו על 'וגם', לומר שהוא מחובר למעלה:
קריאה במקור
גור אריה על בראשית · פרק 48 · פסוק 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כל העולם יתמלא וכו'. דאם לא כן לא יתכן לומר "וזרעו יהיה מלא הגוים", שאיך יהיה זרעו מלא הגוים, אלא בצאת שמעו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Gur Aryeh, Machon Yerushalyim, 1989-1995
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001106286/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b2674e4c2c5a1aa56dd014cc4963e346a1fff255f1dc44d0796d0a79dd4c6e85