זבולון לחוף ימים ישכון: וכן היה, שנחלת זבולון בין ים כנרת (ים טבריה) והים הגדול.
קריאה במקור
שד"ל על בראשית · פרק 49 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והוא לחוף אניות: הוסיף לה לבאר שתהיה לו תועלת מקרבת הים ע"י המסחר, ולכך סיים וירכתו על צידון, שקצה נחלתו יהיה אצל צידון שהיתה מפורסמת בְמַרְכֻלְתָהּ.
חוף: שפת הים, שהים חופף שם ומתחכך (רשב"O) ושרש חפף ידוע בל"ח להוראת החכוך, כמו נזיר לא יחוף ראשו באדמה (ביצה ל"ה) ואין ענין חוף נָמָל (Portus).
וירכתו: לשון קצה, כמו ירכתי ארץ, וקלער' אומר כי ממה שלא הזכיר צור שהיא קרובה לזבולון יותר מצידון נראה שעדיין לא נבנתה צור, וכן הוכיח Joan. Marsham כי צידון עתיקה מצור; והנה גם זו ראיה על קדמות הפרשה הזאת.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Shadal 1st Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094617
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 948 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: fb7e64d67d3f53a73489e40ecf81f51b8b44d20fb3e227eab4e7011d19a02aa9