שד"ל על בראשית · פרק 31 · פסוק 51

אשר יריתי: ענין תקיעה בארץ או בגוף אחר, כמו או מי יָרָה אבן פנתה (איוב ל"ח ו'), וכן יורה החצים הוא מתכוון לקבעם בגוף אחר, וכן יָרָה בים טִבע ותקע אבל לשון הורָה נגזר מן הֶרְאָה כדברי ר' שלמה לעוויזאהן בבית האוסף. והנה מלת יריתי לפי מה שפיר היא מתישבת יותר על המצבה מעל הגל אלא שהזכיר הפועל השייך אל השם הנזכר באחרונה, ואעפ"י שיעקב הוא שהקים המצבה ולא לבן, וגם הגל הקימוהו אחי לבן ולא הוא עצמו, אמר לבן אשר יריתי, כי הוא שאמר לכרות הברית, ורק מדבריו התעורר יעקב להרים המצבה ולומר לאחיו לקטו אבנים (אח"ם), או אשר יריתי עבר במקום בינוני, וטעמו הנה הגל הזה והנה המצבה שאני מציב ומעמיד לעד ביני וביניך, ואין הכוונה על פעולה מעשית כלל, אלא על המחשבה והרצון, אני רוצה שיעמוד הגל הזה והמצבה הזאת לעדים ביננו. והנה אחר זמן נקרא ההר ההוא גִלְעָד על שם גַלְעֵד ונבנתה שם עיר ונקראה מצפה (יהושע י"א ג' וי"ח, וי"ג כ"ו) ומצפה אחרת היתה לבנימין (שופטים כ' א', כ"א א').