אין איש עמנו: אין איש זר עתה עמנו (שלא יהיה משועבד תחת ידנו) שישמע שבועתנו, ויוכל להיות ביניו עד להזכירנו שבועתנו ולהזהירנו מעבור עליה, אמנם ראה אלהים עד, מן יצף ה' עד על בנותי הוא לשון שבועה, כלו' ירא ה' וישפוט אם תעשה כך וכך. ומלת עד נגזרת משרש עהד שענינו בל' סורי זכר, והעיד כמו הזכיר, ולפיכך ענינו הזהרה (עיין בה"ע תקפ"ז עמוד 194), וכן moneo מן memini, ואולי עד ושהד מגזרה אחת, כי השרש הדד ואלה הוסיפו עי"ן, ואלה הוסיפו שי"ן.
קריאה במקור
שד"ל על בראשית · פרק 31 · פסוק 50
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Shadal 1st Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094617
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 948 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: fb7e64d67d3f53a73489e40ecf81f51b8b44d20fb3e227eab4e7011d19a02aa9