שד"ל על בראשית · פרק 44 · פסוק 16

האלהים מצא וגו': עשה עצמו כמודה, כי ראה שאם היה מכחיש לא היה מועיל כלום והיה מקציפו יותר, ואחר שראה שאין תקנה להציל את בנימין, בחר שתהיה האשמה על כלם יחדו, ולא על בנימין לבדו; ובפרט כי בתחלה אמרו אשר ימצא אתו מעבדיך ומת, ואעפ"י שהאיש אמר להם אשר ימצא אתו יהיה לי עבד, הנה אם היה נשאר לבדו עבד מי יצילהו מיד אדוניו אם ירצה להעליל עליו פעם אחרת? והנה אם מאהבתו את בנימין ואם מפני שערב אותו לאביו, ואם מפני החרטה על מה שעשו ליוסף, בחר להיות הוא ואחיו בעבדות עם בנימין, ואולי במשך הזמן ימצאו מקום לברוח משם כלם יחדו. וראז' אומר כי יהודה האמין שבנימין גנבו.