ורוח תשימו: כדי להשביע עינו (רש"י) שתהיה המנחה נראית גדולה ממה שהיא, וגם להניח לו פנאי להתבונן בה, אולי ישוב מחרון אפו, כי כל עדר ועדר שהיה פוגע בו היה כאלו יעקב מתנפל לפניו ומתחנן לו על נפשו (ראז'). ויתכן ג"כ שהיתה כוונת יעקב לעורר את עשו לשאול למי אתה, שאם לא ישאל את הראשון ישאל את השני, ואם לא ישאל את השני ישאל את השלישי, ואם לא ישאל את השלישי ישאל את הרביעי. וכל זה מפני שאם לא היה עשו שואל לא היו אומרים לו דבר, כי אמנם לא צוה יעקב את אנשיו שימסרו המנחה לעשו, אלא שילכו לדרכם ויעשו עצמם כבלתי מכירים אותו וכמאמינים שעשו הוא עדיין בביתו בהר שעיר (כדברי רע"ס), ואם ישאלם יגידו לו שהיא מנחה השלוחה לשר גדול ונכבד ששמו עשו, וכל זה כי אמר אכפרה פניו וכו'. ונראה שאם היה רצון יעקב שיעשו עצמם כמכירים את עשו ושיתנו לו המנחה, לא היה אומר כי יפגשך עשו אחי ושאלך, אלא היה אומר כי תפגוש עשו אחי תתן לו העדר ההולך לפניך. גם היה לו לשים בפיהם דברים אחרים לומר שיקח מנחתם מידם, וכיוצא בזה.
קריאה במקור
שד"ל על בראשית · פרק 32 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Shadal 1st Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094617
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 948 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: fb7e64d67d3f53a73489e40ecf81f51b8b44d20fb3e227eab4e7011d19a02aa9