מלבי"ם על שמות · פרק 23 · פסוק 13

ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו. שכר בארתי בפ' בא [על פסוק והיה לכם למשמרת] שהשמירה יאמר על הגדר והסייג שעושים אל המצוה לבל יפגע במצוה גופא, הרי צותה תורה לעשות משמרת וסייגים, ומזה למדו לאסור השבותים שהם סייג בל יפגע במלאכה גופא, ובשבת (דף י"ח) לרבות שביתת כלים, ובילקוט ראיתי דברים נוספים במכלתא זו וז"ל: לפי שהוא אומר ושמת את השלחן אם שינה עובר בל"ת לכך נאמר ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו [והביא זה הרמב"ן בסוף ספר המצות], רמ"א לעשות דברי תורה עליך חוב [ר"ל שתשמרו ללמוד מה שאמרתי אליכם, וכמ"ש שמרם בתוך לבבך (משלי ד) וכמו הכתבתי בפי' משלי ובספרא בכ"מ שבא השמירה על הלמוד], ר"א אומר לעשות מ"ע ומצות ל"ת [הוא כמ"ד דהשמר דעשה נמי לאו הוא], ראב"י אומר אין לי אלא מה שפרט הכתוב שאר דקדוקי הפרשה מנין ת"ל ובכל אשר אמרתי אליכם, וכפי הנראה היה להם עוד מכלתא בפנים אחרים בפסוקים אלה, שכן ברמב"ם בסה"מ (מ"ע קלד) מביא לשון מכלתא עמ"ש כן תעשה לכרמך לזיתך והלא הכרם והזית בכלל היו ולמה יצאו להקיש אליהם מה כרם מיוחד שהוא בעשה ועוברים עליו בל"ת אף כל שהוא בעשה עוברים עליו בל"ת, ושם מפרש דברי המכלתא ולא נמצא בנוסחתנו:

ושם אלהים אחרים לא תזכירו. פעל זכר בקל מציין הזכירה בלב [אם לא כשכפל זכור אל תשכח וכמ"ש בספרא (בחקותי סי' ב') עיין בפי' שס], ובבנין הפעיל מציין הזכירה בפה, בין בפ"ע בין לפני אחרים, וע"כ במ"ש לא תזכירו היינו שלא ישבעו בשמם ושלא יעשנו בית ועד שכ"ז נכלל בלשון זה, ובסנהדרין (דף סג) לא תזכירו שלא יאמר לחברו שמור לי בצד ע"ז פלונית ולא ישמע על פיך שלא ידור בכמו ולא יגרום לאחרים שידרו בשמו, מ"ש שלא ידור נשמע גם מלשון לא תזכירו בהפעיל, רק מ"ש שלא יגרום לאחרים נשמע מלא ישמע על פיך כמ"ש בבכורות (דף ב' ע"ב), ועיין בתוס' סנהדרין שם ועיין בסמ"ג סי' לב, ומ"ש ר' נתן אומר, מובא בסנהדרין (דף קט), ומ"ש רבי אומר, בע"ז (דף מה) ובתמורה (דף כח) למד מן ואבדתם את שמם, ומ"ש ע"ז נקראת בלשון מגולה וכו', התבאר בפרשת קדושים (סי' ז') עיי"ש: