נחלת יעקב · שמות · פרק 15 · פסוק 1

ועתה נבוא לפרש השירה. אשירה לה' כי גאה גאה וגו'. פי' כי עיקר תפלת האבות וחשקם היה שיתקדש שמו יתברך על ידם וע"י זרעם ןכשהקב"ה מחלקם ברשעים שמו מתגדל ומתקדש כדכתיב ונשפטתי אתו והתגדלתי והתקדשתי וגו' וכמ"ש רש"י בקרא ואכבדה בפרעה וגו' עיי"ש וזהו שאמר כאן אשירה לה' כי גאה גאה כלומר במה שנתגאה שמו בכל העולם:

סוס ורוכבו רמה בים ובתרגום מתרגם כמו כן רמא בים וגבי שירת מרים מתרגם שדא בימא וגם קרא דעזי וזמרת יה דחק עצמו מאוד בפירושו עיי"ש, ולכן נראה דהנה בזהר פ' ויגש כתב דהשר [שמצ"ר] מכונה בשם סוס וידוע שאף במרכבה טומאה יש גבוה וגבוהים עליהם ובים הי' עדיין השר של מצרים קיים והמקטרג עומד ומקטרג וזהו שאמרו שאף שסוס ורוכבו היה רמה בים היינו שעדיין לא הפיל להשר והי' חילו וכחו של השר רמה מאוד מ"מ עזי וזמרת יה היה לי לישועה כלומר עזי דהיינו הכח והחוזק שהחזקתי עצמי בכל כחי שלא לבעט ביסורין ולקבלם באהבה וזמרת יה כי שם זה נאמר על מדת הדין והיינו שמלבד שלא הייתי מבעט ביסורין נתתי שבח והודאה לה' בזמרה וזה היה לי לישועה:

זה אלי דאנוהו אלהי אבי וארוממנהו כלומר שמעיקרא לא היו ישראל ראוין שהקב"ה ייחד שמו יתברך עליהם אלא הי' נקרא בשם אלהי אבי ומעתה יכול אני לומר זה אלי שמייחד שמו עלי זה אלי ואנוהו כתרגומו אבנה לו מקדש וזה הפירוש של ואנוהו כלומר אעשה לו נוה כלומר מדור שיהי' מדורו עמי בקביעות אף שמקודם לא הי' מכונה רק בשם אלהי אבי וארוממנהו כלומר שהיה השגחת ומרומם ממנו ועכשיו מייחד שמו עלי ודר עמי ביחד בבהמ"ק:

ה' איש מלחמה ה' שמו. כלומר במלחמתו אשר הוא עושה שהן הכל על פי שידוד הטבע ניכר שה' שמו כי שם הוי"ה נאמר על שם שהוא מהוה הויות ופועל ברצון וזהו ניכר בהאותות והמופתים שעושה במלחמתו:

מרכבות פרעה וחילו ירה בים וגו', הנה האלשיך פי' דים סוף. נקרא קצה הים שגדל בו קנה וסוף וים נאמר על אמצע הים ובמדרש אמר כל מקום שהי' המצרים רודף הי' הים רודף אחריו וזהו שמספר גודל הנס שהי' בטביעת מצרים שדרך המלך עם חיל השומרין אותו עומדין ברחוק וחיל העושין מלחמה מקרבין עצמן לצד השונא לרדוף ולהכות והי' הנס שמרכבות פרעה שהי' עומדין ברחוק מן הים ירה בים וירה הוא מלשון יורה כחץ והיינו שאותן המרוחקין מן הים נטבעו באמצע הים ובאו לתוך הים כמו ביריית החץ. ומבחר שלישיו, הרודפים לתוך הים. נטבעו בים סוף בקצה הים ואין טביעה אלא בטיט ועוד נס אחר שבטביעת הטיט ירדו במצולות עד שבאו לתהום והיה זה לטובת ישראל כי התהום השליכו אחר כך ליבשה למען יקחו הביזה שלהם:

ימינך ה'. כלומר אף מה שנאדרי בכח היינו שהתחזקתי עצמי לבל אבעט ביסורין הי' ע"י ימינך ה' כעין מה שאמרו בש"ס אלמלא היה הקב"ה עוזרו לא הי' יכול לו אעפ"כ נתת לו שכר על זה ימינך ה' תרעץ אויב:

וברוב גאונך. מבקשין אנחנו שיתרבה גאונך על ידי שתהרוס קמיך:

וברוח אפיך וגו' נצבו כמו נד נוזלים. וגו' כלומר שכל המימות שבעולם שהולכין אל הים לא היו יכולין לילך מחמת שהוגבהו, מי הים ונערמו ונעשו כמו ערימה וממילא לא היו יכולין מימי הנהרות ליפול אל הים ולכך נצבו כמו נד כל הנהרות שבכל העולם ועי"ז נתקדש שמו בכל העולם:

קפאו תהומות כלומר שנסכרו ונקפאו המעיינות שיש בים:

צללו כעופרת במים אדירים. עוד נס גדול הי' שאף שהמים הנגרים במורד הן שוטפין בחוזק רב ומוליכין למרחוק והם צללו כעופרת במקומם למען ישליכם הים נגד ישראל כדי שלא יאמרו כשם שאנו עולים מצד זה כך הם עולים מצד אחר:

מי כמוך באלים ה' וגו'. ועתה מתחיל בבקשת ישראל להקב"ה לעתיד שכמו שנטית ימינך ונחית בחסדך ושמעו עמים ירגזון וגו' אז נבהלו וגו' כמו כן תפול עליהם וגו' והיינו בגאולות העתידות תפיל על העכו"ם אימתה ופחד עד יעבור עמך ה' והיינו גאולת עזרא שרק הצדיקים הנקראים עמך עלו עד יעבור עם זו קנית מדבר על גאולה העתידה שאז יהי' אפילו כולו חייב והגאולה יהי' בשביל שעם זו קנית והוא קנין שלך ואז תביאמו ותטעמו ואז יהי' בשביל שעם זו קנית והוא קנין שלך ואז תביאמו ותטעמו ואז יהי' מכון לשבתך פעלת ה' מקדש ה' כוננו ידיך דהיינו בגאולה העתידה ויבנה המקדש על ידי הקב"ה. ואז ה' ימלוך שוב לעולם ועד: