נחלת יעקב · שמות · פרק 14 · פסוק 27

וישב העם לפנות בקר לאיתנו. איתא במדרש לאיתנו לתנאו הראשון תנאי התנה קב"ה במעשה בראשית עם הים שיקרע לישראל הקושיא מפורסמת שהי' לו לכתוב גבי הבקיעה ולא גבי שיבה לכן נראה דהנה קשה למה הוזכר התנאי גבי קריעת ים סוף ולא גבי שאר נסים כמו הפיכת היאור לדם, לכן נראה דגבי קריעת ים סוף דהללו היו עובדי ע"ז והללו היו עובדי ע"ז ולא היו ראוין לקרוע מחמת נס אך כיון שכל בריאות העולם הי' בשביל ש ישראל כמו שאמרו חז"ל הובא ברש"י פ' בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית ובשביל התורה ואם לא היה הים נקרע לא היו ישראל בעולם ולא הי' התורה בעולם. לכן הוכרח הים שנקרע כדי שיתקיימו ישראל ויתקיים העולם. וכתב בעל חובת הלבבות מדרגות הטבע מהתורה כמדרגות העבד מאדוניו וזה מכנין חז"ל בשם תנאי כלומר שיתנהג טבע העולם לפי צורך שיהי' לישראל בעולם משא"כ שאר ניסים שנעשו לא הי' בשביל תנאי הראשון כיון שאף בלא נס הי' ישראל מקיימין ויהי' העולם מתקיים רק בשביל נס להראות נפלאות נמצא כל שהיא צורך ישראל הטביע הקב"ה בטבע דבריאה שיהי' כך וטבע קיים הוא בכל הברואים שמה שהוא צורך כ"י הטביע הקב"ה בטבע הברואים כן יתנהג הטבע נמצא דהי' שני תנאים במעשה בראשית: א' טבע התדיר. ב' טבע השינוי שהוא לצורך כלל ישראל. והנה כמו שהצלת ישראל מחויב הי' בטבע אף שהוא משונה מטבע התדירות כמו כן טביעת המצרים הי' שלא בדרך התדירות כי אחז"ל במדרש כל מקום שהמצרי רץ הי' הים רץ אחריו ויצא חוץ לגבול אשר שם הב"ה חק לים ולזה נכתב אצל שיבת הים לאיתנו לומר שגם זה היה מחמת התנאי שלא יהי' כטבע התדירות ונראה שזה כוונת הפסוק הים ראה וינס הירדן יסוב לאחור דהנה מה שמכונה יבושת הים לקריעה נראה שחלק אחד מהים נס אף שהים הוא מקום גבוה ומכונס ועפ"י נס נס ממקומו ודרך המים היוצאין במורד לשטוף בחזקה היה נס ששב לאחור וממשיל חריפות השטיפה לירדן כמו שהמשיל הנביא ואיך תעשו בגאון הירדן (ירמי' י"ב) וכן אולי היה מקומו נשאר עמוק הי' קשה. אך הענן היה הולך לפניהם והשוה הרים ובקעות שיש בים כמו שיש ביבשה והנה ההרים כשנסתלקו ממקומן ונפלו לבקעה נראין כריקודין ריקוד גדול ממקום למקום משא"כ בקעה כשהוגבהה ממשיל לבני צאן כלומר דבים אשר אין להם כח לרקוד בריחוק מקום רק דמגביה עצמו ממקומו כמו כן הבקעה הגביה עצמה ממקומה מה לך הים כלומר שיש לשאול לים למה הוא נס וכן לכולם. הלא ישראל לא היו ראוים לכך כי הללו עובדי ע"ז והללו עובדי ע"ז וע"ז משיב מפני אדון חולי ארץ כלומר בשעת בקיעת הארץ הי' התנאי מפני אלהי יעקב כלומר שיהי' זרע יעקב קיימים – ההופכי הצור אגם מים פי' כי האלשיך בפ' חקת כתב כי הצור משל לקליפה הסותם פי הבאר הנמשך ממנו שפע רוחני הנמשל למים וזה שאמר שאף שישראל עכשיו אינם ראוים מכל מקום לבסוף יהפך לבנו לב האבן וילבישינו בשפע רוחניות ומלאה הארץ דעה, וזה שאמר ההופכי ביו"ד שעתיד הקב"ה להפוך הרוח הטומאה השורה עכשיו עלינו היינו הצור שהוא רוח הטומאה לאגם מים עד שאפי' ששכלינו שעכשיו דומה לחלמיש שאין בו לחלוחיתמים עתיד להפוך אותו למעינו מים כי טביעת מצרים הי' מוכרח שיהי' עפ"י נס ג"כ. למען יתחזק ישראל באמונת אלהים שהוא הפועל ברצון ומעניש לעוברי רצונו והוא הוא המשגיח ואין בלתו ומחמת זה יאמינו ישראל: