נחלת יעקב · דברים · פרק 11 · פסוק 13

ומה דאמר בש"ס שם מפני מה לא נאמר נון באשרי מפני שיש בו מפלתן של שונאי ישראל לכאורה תמוה. דמה נשתנה מזמור זה מכל המזמורים הנאמרים בא"ב שכתוב בהן נו"ן – ונראה דהנה חמש גאולות יש לישראל ד' גאולות מד' מלכיות ומלחמת גוג ומגוג קודם ביאת משיח וכנגדן אמר דוד חמשה ספרים בספר תהלים. וכל כפר מתחיל בגלות ומסיים בגאולה הספר הראשון מתחיל למה רגשו גוים. ומסיים ותציבני לפניך לעולם. השני מתחיל היתה לי דמעתי, ומסיים והי' שמו לעולם הספר השלישי מתחיל במאמר אסף כמעט נטיו רגלי. ומסיים אדני נשבעתי לדוד באמונתך וספר הרביעי מתחיל מאמר משה כי כלינו באפך ומסיים וקבצינו מן הגוים. וספר החמישי מתחיל נגד מלחמות גוג ומגוג ומסיים בתהלה לדוד על הגאולה השלימה ולזה אמר בכל המזמור לעולם ועד שלא יהי' אחריו קלקול וגם אמר יודוך ה' כל מעשיך כי אז נאמר ואשפוך רוחי על כל בשר אמן ב"ב וכיון שנאמר על גאולה העתידה שלא יהי' נפילה אחריה לכך לא נאמר נו"ן לרמז שלא יהי' אחר גאולה זו שום נפילה הנאמר בנו"ן והנה השפעת השי"ת מכונה בשם גשם כמאמר הפסוק בישעי' והוא כגשם לנו דכמו שהגשם צריך שיתעוררו העבים מלמטה ואח"כ מתמתקין בעבים דהינו שמקבל שפע רוחני למעלה ואז יכולין להרבות הארץ ולהולידה ולהצמיחה. תדע דממים של מטה אין הזרעים יכולין להתגדל כמבואר בראש השנה. כן א"א שיתעורר השפע בלי אתערותא דלתתא וכמו שהגשם הוא חיי הגופות כמו כן שפעהקב"ה הוא חיי הנשמות ולכך ממשיל שפע הקב"ה לגשם ואמרו חז"ל במדרש כשישראל עושין רצונו של מקום הגשם יורד מן השמים ואם לאו יורד מן הים. וידוע כשהשפע יורד, מן השמים משפיע לזרעים ע"י שפע קדוש עד שמוליד להאוכלין שפע קדושה משא"כ כשיורד מן הים בלבד שאין בהם שום שפע קדושה וידוע כשהקב"ה רוצה להשפיע מדת טובו לעולם אף שישראל עושין רצונו מ"מ צריך לזה מדת נצח וגבורה לנצח מדת הדין כי לעולם מדה"ד מקטרג כי אין צדיק וכו' ולזה קראו אותו גבורות גשמים ולזה מזכיר אותו בברכת אתה גבור שיש בו מדת גבורה ואח"כ שואלין על המטר ואומר שאם ח"ו חטאינו רבו כל כך עד שאין אנו ראוין ח"ו לגבורת גשמים מבקשין שעכ"פ לא יגרום חטאינו ממניעת המטר מכל וכל שלא והיה ח"ו כליה בעולם ולזה אמר שואלין מטר ולא אמר גבורות גשמים:

והנה בש"ס שם אמרו דמ"ט תני גבורות גשמים משום דכתיב מכין הרים בכוחו נאזר בגבורה והקשו בתוס' שם דלתני כח גשמים או גדולות גשמים. ולענ"ד נראה ליישב דהנה לכאורה קשה להבין דמה נ"מ דהגשמים נקראין גבורות וגם מה ענין גבורה יש בהגשמים ונראה שרצה להורות לנו שלא נאמר שהגשמים באין בשיעור ובזמן שהיוצר הטביע בשעת בריאת העולם ונוכל לחשוב זמן הגשמים כחשבון הילוך החמה ולבנה והמזלות. ולזה אמר שאף שבאמת יכולין לחשוב זמן הגשמים כמ"ש רש"י בשבת גבי היודע לחשוב תקופות ומזלות מ"מ יש גשמים שאין באין לכי חשבון. כי יש ב' מיני גשמים גשמים שבאין מן הים וגשמים באין מן השמים כמש"ל וכמו שמחלק הש"ס גבי טל של ברכה וטל שאינו של ברכה ה"ל יש גשמי ברכה ושאינם של ברכה ואותן של ברכה יורדין מהשמים ושאינן של ברכה באין מהים. והנה הגשמים הבאין מהים הם עפ"י הילוך המזלות החמה אבל גשמי ברכות הבאין מהשמים הן באין מרצון הבורא ולא, עפ"י חשבון הילוך המזלות ולזה בא הכתוב לומר אין חקר כלומר שאין יכול לחקור זמנים עפ"י החקירה הטבעיית ויליף חקר חקר מבריאות בראשית וכמו שבריאת עולם נעשה ברצון השי"ת ולא בהכרת כמו כן הגשמים היורדין מן השמים אין יורדין רק ברצון ולא בהכרח וכבר כתבנו כשהקב"ה רוצה להשפיע מדת טובו בעולם בא ממדת נצח וגבורה כנ"ל ובזה מיושב קושיות התוס' דמש"ה לא נאמר לשון כח וגדולה דזה מורה על כח טבעי ולכן אמר לשון גבורה להורות שבא מרצונו עפ"י ניצוח מדת הדין: