ורם לבבך ושכחת וגו'. בש"ס (שלהי סוטה) אמרינן משמת רבי בטלה ענוה ויראת חטא א"ל רב יוסף לא תתני ענוה דאיכא אנא. א"ל רב נחמן לא תתני יראת חטא דאיכא אנא והוא תמוה. היכן ענוותנותן שמשבחין עצמן בזה. והנראה בכוונתם דהא בלא"ה קשה אהא דקאמר משמת רבי בטלה ענווה והלא הי' הרבה תנאים וכי לא הי' בהם עניו כי אם רבי. ולזה נראה בכוונת התנא. ונמשיל לזה משל פעם אחד נסע אחד לקבץ מעות וקרא שמו מוכיח מעיר גדולה בראדי ועמד לדרוש ואמר שאינו יודע כלל ואינו בן תורה מ"מ לא שקר מיליו שהוא מוכיח מבראד בהיות שהי' עשיר גדול בעיר הזאת וירד מנכסיו עד שאין לו לחם ושמלה וכל הרואה רואה שאין העושר קנין לעצמו ואין מוכיח גדול מזה. וברבי הי' ג"כ זה שמרבי יכולין ללמוד שאין במה להתגאות כי ברבי הי' תורה וגדולה במקום אחד. עד שאמרו בב"מ (פ"ה) אהוריירי' דבי רבי הוו עתיר משבור מלכא והי' נשיא בישראל והי' בעל יסורין גדול מאוד ובשעה שהי' יוצא לנקביו אזל קלי' בתלתא מיל ואין אדם מתפעל אלא מרא ת עין וכל מי שראה גדולת רבי ויסורין שלו נשבר לבו בקרבו, והי' רואה שאין לו במה להתנאות לא בעושר ולא בגדולה כי מה בצע בעושר וגדולה מי שיש לו יסורין כאלה וכל אדם מעותד לזה ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם נמצא יסורין של רבי הי' מעורר ענוה בלב כל אדם ולזה אמר ר"י לא תתני ענווה דאיכא אנא כלומר כי ממני ג"כ יכולין ללמוד כל העולם שאין להם במה להתגאות שהי' לו ג"כ תורה וגדולה במקום אחד שהי' נשיא כמ"ש משמת רבה מלך רב יוסף ונעשה בעל יסורין גדול ונעשה סגי נהור וסומא חשוב כמת ועוד שחלה ושכח תלמודו ובכל פעם הזכיר לו אביו וא"ל רבי לא כך שנית לנו ואין לך צער ושפלות רוח גדול מזה. ולזה אמר שממנו ג"כ יכול העולם לקחת ראי' להיות עניו שאין לאדם במה להתגאות. לא ששיבח עצמו ח"ו בעניוות, וכן הוא הפי' של יראת חטא דכל יסורין של רבי הי' על חטא קל שעשה וממילא הי' לכל העולם יראת חטא ולזה אמר רב נחמן לא תתני יראת חטא דאיכא אנא שהי' יודע בעצמו שג"כ נענש על חטא קל, ובזמן הזה ודאי יכולין לומר שרואין כמה עשירים שנפלו לשאול תחתית ואין לך דבר שמחזיר למוטב רק כשהן מדוכין ומעונין ביסורין ורוב טובה הוא דבר המחטיא את ישראל שהרי מרוב זהב עשו את העגל וכל המדות רעות באות מזה מהשפעת רוב הטובה כגאוה ורכילות ולשון הרע באמרם מי אדון לנו כי העניים מחמת שלבבם יריע יש יראת אלהים בליבם ועשיות הרע הוא המביא רע לעולם:
קריאה במקור
נחלת יעקב · דברים · פרק 8 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Lamberg, 1887
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019358960205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9ee23ede5106b0cb97ca4f0caea2f5c5d0e5fc00d6f61053a2e904546a740645