נחלת יעקב · ויקרא · פרק 10 · פסוק 3

בקרובי אקדש ועל פני כל העם אכבד. ו בפ"ק דכתובות פתח ואמר לי' אימא מלתא נגד אבילים פתח ואמר וכו' זאת עומדת לעד נתיב הוא מששת ימי בראשית רבים שתו רבים ישתו כמשתה ראשונה כן משתה אחרונה אחינו בעל הנחמות ינחם אתכם. והוא תמוה. א' מה דקאמר זאת עומדת לעד הא כתיב בלע המות לנח. ב' הא דאמר רבים שתו הא כל העולם שתו. גם מה דקאמר רבים ישתו קשה דל"ל הכי גם מה דקאמר כמשתה ראשונה קשה שהוא בכפל. שהלא כבר אמר רבים שתו וגם אין לו פירוש. מה זה שאמר שראשונים ואחרונים שוים בשתי' זאת. ועוד מה נחמה הוא זה לכן נראה בכוונתם במה שאמר זאת היא עומדת לעד הוא נגד המת שעל המת אין לצער לי' צערי שהרי הוא עומדת לעד כלומר שדבר זה עומד לכתוב שמגיע בו לחיים הנצחיים ומכנה אותו בשם לעד ומ"ש רבים שתו הכוונה נגד אבילים שלא יחשבו שרק להם יגיעה הצרה הזו שמיתת הצדיק הוא צרה לכל הצדיקים שבעולם וכל הצדיקים מרגישין בשברפטירת הצדיק. והנה רש"י פי' בתהלים ג' רבים קמים עלי דהיינו גדולים בתורה וזה שאמר רבים שתו כלומר לא אתם בלבד שותים כוס הצער והיגון אלא רבים שהן גדולים שתו גם כן הכוס של היגון הזה שכולם מרגישין בצער פטירת הצדיק רבים שתו כלומר אף שלפעמים אין מרגישין תיכף הצער של פטירת הצדיק מ"מ ודאי שפטירת הצדיק עושה רושם בעולם ונתוודע אח"כ וזה שאמר רבים ישתו כלומר שאפי' אינם מרגישין תיכף בוודאי ירגישו אח"כ כמשתה ראשונים כך משתה אחרונים כלומר שלא יחשבו שדורו של משה ושמואל הרגישו העולם בצער פטירת משה ושמואל יותר ממה שמרגישין בדור של עכשיו בפטירת צדיקים שבדורן. ובאמת הצדיק לפי דורו כמאמרם ז"ל יפתח בדורו כשמואל בדורו וכל הדורות מרגישין בשוה בצער פטירת הצדיק וזהו שאמר כמשתה ראשונים וכו' ולזה אמר אחינו בעל הנחמות כנגד כל הישראל השרויים בצער פטירת הצדיק שבעל הנחמות ינחם אתכם וזהו אומרו בקרובי אקדש דע"י מיתתם נתקדש בקרוביו שגם הצדיק ים שבדור הרגישו בצער מיתתם ועל פני כל העם אכבד שהם אינן מרגישין תיכף ירגישו אח"כ. – עוד יתכן לפרש בזה ע"פ מה דאמרינן בשלהי מועד קטן בהספד תלמידי חכמים אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו איזובי קיר לויתן הועלה בחכה מה יעשו דגי רקק בנחל שוטף נפלה חכה מה יעשו מי גיבים. ונראה ענין שלשה משלים הללו דהנה בקרא מפני הרעה נאסף הצדיק איכא למ"ד שלא יבא הרעה ואיכא מ"ד שלא יראה ברעה. הנה למ"ד שלא יראה ברעה דהיינו שמתחיל בצדיקים בכדי שלא יראו ברעה ואח"כ באה הגזירה על הכל. וא"כ הגזירה באה על כולם ומש"ה מדמה אותם לשלהבת שמתחיל בגבוהים ומסיים בשפלים. ולמ"ד שלא יבא הרעה מדמי לתכה. כי כמו שהחכה אם תופס דג גדול ממילא ניצולין הקטנים. ה"נ חוטף הצדיק וממילא ניצולין כולם מ"מ אמר מה יעשו דגי רקק שלבסוף כאשר לא ישיבו בתשובה יחזיר השטן ויקטרג ולא יהיה מי שיתפוס בחטאם וישאר הגזירה עליהם והנה לפעמים יש צדיק גדול שדוחה הגזירה לגמרי כענין שאמרו הקב"ה גוזר והצדיק מבטלה. ומזה מדמי לנחל שוטף ששוטף ומדחה החכה מן הדגים וכיון שהחכה גדולה כ"כ עד שיכול לילך לנחל שוטף כגון הכא שתפס לרב אשי מה יעשו מי גבים שאינם יכולין לדחות הגזירה מעליהן. והא דכעס רב אשי ואמר דמכה בצדיקים לכא הוא מטעם שכתבתי בהא דתענית בסורא הוי וכו' דצדיק גמור אינו נשקל עם הרשעים לתפוס בעוונם וכן מה שכעס ר' אבין ואמר בכו לאבילים ולא לאבידה, היינו צדיק גדול אף מותו ממליץ ומגין על הדור. לא שייך לומר לגבי' אבידה דאבידה היינו שנאבד מן העולם ואין בו שום תועלת להאובד אבל צדיק גמור אף לאחר שמת זכותו עומד להדור וזהו אומרו בקרובי אקדש שהם צדיקים גמורים ואף אחר מותם על פני כל העם אכבד שזכותם יעמוד להדור וזה היה תנחומין להדור: