וכל בית ישראל יבכו את השריפה. בשלהי מיעד קטן אמרינן כשמתו בניו של ר"י נכנסו ארבעה זקנים לנחמו, אמר ר"י רבי עוונותי' תכפוהו אבולותי'. פתח ר' טרפון וכל אל יבכו את השריפה ומה נדב ואביהוא שלא נמצא בהן רק דבר אחד טוב כתיב וכל בני ישראל יבכו את השריפה בניו של רבי על אתת כמה וכמה. והוא תמוה הלא צדיקים גמורים היו והיאך אמר שלא נמצא בהן רק דבר אחד טוב. ונ"ל לפרש שמחמת שר"י אמר שמחמת שרבו עוונותיו מתו ואמרו הן שזה הספד לכל ישראל שהרי נדב ואביהו שלא היו צריכים להם ישראל אלא לדבר אחד טוב כי הי' להם משה ואהרן וזקנים בכו כל ישראל בניו של רבי שהוא הפסד לכל ישראל שישראל צריכין להם בהרבה דברים על אחת כמה וכמה. והאי לאו משום עונותיו של רבי מתו אלא בשביל עונות בני ישראל:
קריאה במקור
נחלת יעקב · ויקרא · פרק 10 · פסוק 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Lamberg, 1887
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019358960205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9ee23ede5106b0cb97ca4f0caea2f5c5d0e5fc00d6f61053a2e904546a740645