עם לבן גרתי ואחר עד עתה. הכתוב הזה תמוה. א' מה לו לספר מה שכבר גר עם לבן ואיזה ענין יש להסיפור ההוא למצוא חן בעיניו ונראה דעשו לא מלאו לבו לכך לצאת להלחם עם יעקב מאחר שהיה יודע שה' עמו וחופף כבוד ה' עליו תמיד כי אפילו המלכים אחרונים כמו נבוכדנצר ושאר המלכים מצינו שהיו יראים להלחם עם ישראל והיו אומרים תמיד שיראים מהם ומכ"ש שהי' לו לעשו לירא מפני יעקב כי קדושת יעקב הי' מפורסם בפי הבריות אך מחמת צאת יעקב מארץ לחוץ לארץ וכל הדר בחוץ לארץ דומה כמי שאין לו אלוה וגם על מה שביטל מצות כיבוד אב כ"ב שנה שבאמת נענש יעקב על זה ותשב עשו שבאמת ירד מקדושתו כי עקר ממקום קדושה למקום הטומאה ומאחר ומעכב עצמו עד לזמן ארוכה חשב כי יעקב נסוג אחור מהקדושה ורוח אחרת עמו באשר קבע דירתו בבית לבן מקום הטומאה ולכך מלאו לבו להלחם עמו בחשבו כי ה' סר ממנו ולזה שלח יעקב מלאכים אליו לאמר לו דע שעם לבן גרתי הכוונה כמו שדרש המגיד על קרא דויגר שם שלא ירד יעקב להשתקע אלא לגור שם וזהו כוונת יעקב לומר לו שלא הי' כוונתו עם לבן רק לגור שם ולא להשתקע שם ח"ו וכל עת מדורו שם הי' דעתו למיהדר וע"ז הי' מחשבתו תמיד ולא יצא אפילו רגע אחד ממחשבתו ועיכובא שהי' שם לא הי' כדי להעשיר ולא תחשוב כי הי' באפשרי לצאת משם כבר רק נתעכבתי שם להשיג עושר גדול ח"ו לא היה רק בכדי להיות לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה פי' כי אף אם לא השגתי רק אחד מכל מין אשר אי אפשר להיות מבלעדו הייתי ג"כ חוזר לביתי ועשירות אשר השגתי שם בזמן מועט בעזר השם ובאמת אף אם לא השגתי רק מעט הייתי ג"כ חוזר וכן הי' באמת כי י"ד שנים הי' מוכרח לעבוד בעד נשיו וכל הצאן והעושר אשר השיג היה בזמן מועט וע"ז אמר שפיר ואשלחה לאדני להגד למצוא חן בעיניך היינו להודיעך כי הקדושה לא סר מאתי ח"ו ולא יצאתי חס ושלום חוץ לשיטה עוד נראה כי בקדושה יש ענין המכונה בשם שור דאפילו במרכבה יש שור ויוסף מכונה בשם שור ויששכר בשם חמור כדכתיב יששכר חמור גרם וכן מכונים ישראל בשם צאן וכשישראל עושין רצונו של מקום אז מכונה הסטרא אחרא בשם עבד ושפחה אמנם אם ח"ו אין עושין רצונו של מקום נאמר ושפחה תירש גבירתה וח"ו היא הגבירת כשאין עושין רצונו של מקום ולזה אמר יעקב לשלוח לעשו כי אף שעם לכן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה פי' כי כל הקדושה המכונים בשם שור וחמור וצאן כידוע הן לי ועל שמם נקראים השבטים והסטרא אחרא הן נכנעים לי עד שקראום בשם עבד ושפחה ושלח לו בזה להפחידו:
קריאה במקור
נחלת יעקב · בראשית · פרק 32 · פסוק 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Lamberg, 1887
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019358960205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9ee23ede5106b0cb97ca4f0caea2f5c5d0e5fc00d6f61053a2e904546a740645