יפתח ה' לך את אוצרו הטוב. בריש פ"ק דתענית אמרינן ג' מפתחות בידו של הקב"ה שלא נמסרו ביד שלית, מפתח של גשמים, מפתח של חי', מפתח של תחיית המתים. מפתח של גשמים דכתיב יפתח ה' לך את אוצרו הטוב. בתוספות שם הקשו דהא מפתח של גשמים ותחיית המתים נמסרו לאליהו ולאלישע ועוד הקשו בתוספות דלא השיב מפתח כלי זעמו. והמהרש"א הקשה דאמאי לא מייתי קרא וירא ה' כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ונראה ליישב דהא וודאי דאין כוונת הש"ס לומר דאין מוסר אותו לשליח כלל לעולם ומדקאמר לא נמסרו שהוא לשון עבר מוכח שכוונתו לומר כשהקב"ה עושה נסים בשלשה דברים הללו אינו דומה לשאר נסים דאפי' בקריעת ים סוף אמרו חז"ל תנאי התנה שיקרע. והיינו דבהיות שהכל גלוי וידוע לפניו וצופה ומביט עד סוף כל הדורות. והי' גלוי לפניי כל הנסים והטביע כך בטבע בשעת יצירת בראשית ומסרו לשרי הטבע וזה כוונת אמרם תנאי התנה הקב"ה ואמר כאן שהנסים כג' דברים הללו לא נמסרו לשרי הטבע בשעת יצירת בראשית רק נשארו ביד הקב"ה לבד וזה כוונת רש"י כגון ירוקמי' שר הברד וכו' שהן השרים הממונים משעת יצירת בראשית ולזה אמרו לא נמסרו בלשון עבר דהיינו בשעת יצירת בראשית אבל ודאי שהקב"ה מסר אותן לצדיקים שבכל דור ודור לעת הצורך כמ"ש בחוני המעגל שמתחטא כבן לפני אביו ועושה רצונו וכן אלישע ושונמית שאמר את חובקת בן. וטעם חשיבות אלו שנשארו ביד הקב"ה לבד, נראה שהנסים שנעשו לכל ישראל הוא מוכרח ואינו תלוי בבחירה תדע דהא בשעת קריעת ים סוף אמרו דהללו עובדי ע"ז וכו' ואפ"ה נקרע הים וכיון דהדבר מוכרח ואינו בבחירה ולכך הותנה במעשה בראשית אבל הנסים שנעשו ביחיד שהדבר תלוי בבחירה ובהכשר מעשיו וכיון שהדבר תלוי בבחירה לא הי' אפשר להתנות במעשה בראשית ולכך לא הביא קרא דפקידת שרה כיון שאז הי' שורש לכל ישראל הי' ג"כ הדבר מוכרח ולכך לא הביאו ג"כ מפקידת לאה שהיא שורש לכל השבטים רק פקידת רחל שהי' יוסף עתיד לצאת מלאה ונתחלף דינה להיות לבת כדי שיצא יוסף מרחל וכיון דפתיחת רחמה של רחל ביוסף ניסא דיחיד הוא לא היה אפשר להתנות במעשה בראשית וחשיב נמי גשמים כי כבר כתבתי ההפרש שבין מטר לגשמים שהמטר יורד בטבע שהותנה בשעת יצירת בראשית שלפעמים נמנע בחטאינו ובתפילתינו הוא שלא ימנע אבל הגשם הוא השפע טוב היורד מהקב"ה ולא נמסרו לשרי הטבע וכן תחיית המתים שעתיד להיות בסוף יהי' ביד הקב"ה כיון שהן לצדיקים שנפשותם הם למעלה משרי הטבע ולזה לא חשיב פתיחת כלי זעמו שזה יהי' ליום הדין הגדול כמ"ש התוס' אחר ביטול כל הטבע כדכתיב ההרים ימושו ולכך א"צ לחושבם ולכך מקשה הש"ס שפיר דאמאי לא חשיב פרנסה דפרנסת ישראל הן תחת יד הקב"ה בעצמו בלבד ולא נמסרו לידי שרי הטבע:
קריאה במקור
נחלת יעקב · דברים · פרק 28 · פסוק 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Lamberg, 1887
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019358960205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9ee23ede5106b0cb97ca4f0caea2f5c5d0e5fc00d6f61053a2e904546a740645