נחלת יעקב · דברים · פרק 28 · פסוק 14

ולא תסור וכו' ימין ושמאל ללכת אחרי אלהים אחרים. רימז בזה כי אם תסור ימין ושמאל בדקדוק קטן ממה שציוותה התורה, סופך שתלך לעבוד ע"ז כמאמרם ז"ל כך דרכו של יצה"ר היום אומר לו עשה כך והיום אימר לו עשה כך ואתר כך אומר לו לך עבוד ע"ז משא"כ בשומרי דרך ה' תכבד העבודה לעלות במעלות לזכות את נפשו וכל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו. וזהו ענין אמרם ז"ל (שבת פ' כ"ב) הבא לטהר מסייעין לו והבא לטמא פותחין לו והנה מה שאמרו בטהרה מסייעין ובטומאה פותחין הוא מטעם שאמרו חז"ל יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ולולי שהקב"ה עוזרו לא הי' יכול לו. וכיון שצריך עזר מהשי"ת לכך אמרו מסייעין מה שאין כן בבא לטמא דכיון שבקל בא לטומאה לכך אמר בזה פותחין דבפתיחה בעלמא סגי דלפול מן הגג בדחיפה בעלמא סגי, אך לעלות לגג צריך טרחא יתירה כי היצר עומד לנגדו. ובזה יובן מאמר חגי הנביא כה אמר ה' צבאות שאל נא את הכהנים תורה לאמר. הן ישא איש בשר קודש וגו' והוא תמוה דבכל תנ"ך לא נמצא ששרץ נקרא בשר קודש. וגם הלשון כן העם הזה אין לו פירוש. וגם מה שאמר בטרם שום אבן על אבן.ולפרש זה נראה עפ"י דברינו הנ"ל דכיון שהיצר הרע קשה להפרידו צריך טורח רב להבא לטהר וזהו מאמר חגי במה ששאל הן ישא איש בשר קידש וגו' והכוונה שבא להמשיל להם דרך משל ושאל אותם אם ישא איש בשר קודש ממש ונגע בכנפו אל הלחם ואל הנזיד וגומר היקדש ויאמרו לא יקדש והשיבו כדין דהא דכתיב וכל אשר יגע בבשרה יקדש. אמרו בש"ס היינו דוקא עד שיבלע בבשרה וגם זה אינו רק בשביל איסור הבליעה וחזר ושאלם אם יגע טמא נפש בכל אלו היטמא. ואמרו יטמא כי בקודש עד רביעי מטמא וע"ז אמר תנו כיון שאתם רואין שהטומאה הוא קלה להדבק משא"כ בקדושה הוא קשה הדיבוק ולכך אמר להם אח"כ כן העם הזה וכן הגוי הזה לפני נאום ה'. פי' אל תאמרו שחטא זה קל הוא כי כאשר מתחילין לטמא אותן הן מתטמאין והולכין עד בלתי תכלית וכן כל מעשה ידיהם פי' שמתחילין לטמא עצמן ומתטמאין והולכין ואשר יקריבו שם טמא הוא פי' כי ידוע מה שאמר הנביא ואל תזרעו אל קוצים ופי' האלשיך כי כאשר החוטא עושה טוב לא נתקבל הטוב לפני הקב"ה כי כאשר יתקרב עצמו איש מטונף לפני המלך טמא טמא יקרא לו וידחפו אותו חוץ ולזה אמר ואשר יקריבו טמא הוא כל אשר מקריבין עצמן במצות לפני הקב"ה לא יחשב כי טמא הוא ולזה אמר שימו נא לבבכם מן היום הזה ולמעלה פי' שובו בתשובה מיום הזה ומעלה בטרם שים אבן על אבן בהיכל ה' פי' כי הישראל נקראין היכל ה' המה ועיי' אלשיך שם וידוע שיצה"ר נקרא אבן וכשהונח אבן אחד ממילא הושם אבן על אבן עד שא"א לעשות תשובה. ולכך מהרו להשיב מהיותם בא אל ערימת עשרים וגו' ולזאת חטאך בצדקה פרוק להחזיק לומדי תורה כי רפאים בל יקומו כמבואר (כתובות קי"ב) ע"כ יבחנו המו"מ עושר בשביל שתתעשר ואולי יהי' מו"מ זה טוב: