נחלת יעקב · דברים · פרק 31 · פסוק 16

הנךָ שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וזנה. בסנהדרין פ' חלק שאלו הרומיים אח ר' יהושע בן חנניא. מנין שהקב"ה מחי' מתים ויודע מה שעתיד להיות. א"ל תרווייהו מקרא זה הנך שוכב וכו' וקם העם וכו' א"ל דלמא וקם העם הזה וזנה. א"ל נקוט מיהא פלגא בידך שיודע מה שעתיד להיות והוא תמוה מאד. דהאיך אמר תחלה תרווייהו מן המקרא הזה. ואח"כ חזר ואמר רק פלגא. ב' קשה מה שייכות לשאול אם הקב"ה יודע עתידות. כיון שעושה הכלברצונו. ג' קשה מה שייכות אלו השני קושיות להדדי. וליישב כ"ז נראה דהנה ודאי שהיו הרומים יודעין תחיית המתים מהרבה פסוקים שנדבר מזה כמו שנאמר ורבים מישיני עפר יקיצו אלה לחיי עולם. רק שחשבו כיון שהבטחה עשוי' להשתנות ע"י גרמת החטא דהא יעקב אף שהובטח הי' ירא מחמת גרמת החטא. ולזה נשאל לו שפיר אם יודע מה שעתיד להיות פי' אף בדבר שתלוי בבחירה. כי כבר ידוע מ"ש הרמב"ם שהידיעה והבחירה א"א לאדם להשיג כלל ואם אמת היא שהידיעה אמת אף בדבר שתלוי בבחירה א"כ ע"כ יתקיים דכיון שיודע וודאי אינו מבטיח בשקר וע"כ יתקיים כמ"ש במק"א משא"כ אם נאמר שאין לו ידיעה בדבר התלוי בבחירה י"ל שמא יגרום החטא ויתבטל ההבטחה ולזה אף אחר שאמר לו דלמא וקם העם הזה וזנה. א"ל נקוט מיהא פלגא בידך פי' כיון שעכ"פ יודע אתה שהקב"ה ידע מה שעתיד להיות אף בדבר שתלוי בבחירה ממילא כיין שמוזכר בקרא תחיית המתים שגם הרומים יודעין מהרבה פסוקים המבטיחין לזה שוב אין לו לירא שמא יגרום החטא דכיון שק יודע עתידות ואם הי' יודע שיגרום החטא לא הי' מבטיח וכיון שהבטיח יתקיים. והא דיעקב הי' ירא מבואר אצלינו בסייעתא דשמיא שם במקומו עיי"ש: