נחלת יעקב · במדבר · פרק 11 · פסוק 16

אספה לי שבעים איש. בסוף פ"ב דר"ה אמרינן ת"ר מ"מ לא נתפרסמו שמותיהן של שבעים זקנים שלא יאמר אדם לחבירו פלוני כמשה ואהרן פ' כאלדד ומידד פלוני כנדב ואביהוא והוא תמוה. דממ"נ אם חש לדור שראו הזקינים הלא ידעו גדולתן ואכתי יאמרו פלוני כזה. פלוני כזה. ואי חש לדור שלא ידעו הזקנים ולא ראו אותם אפי' אם יתפרסמו שמותם אכתי לא ידעו אם זה שנתפרש שמו הי' גדול בחכמה אם לא ועוד מה קושיא הוא דלאיזה צורך הי' לי' להתורה לפרש שמותן לכן נראה לפענ"ד דהקושיא הוא כך כיון שאדם עיני בשר לו. שאפי' שמואל הנביא טעה כאשר ציוה לו הקב"ה למשוח מלך. וזה קשה כאן כיון שהקב"ה ציוה למשה לבחור שבעים זקנים. היה לו להקב"ה לפרש שמותן מי ומי שיבחור כי רק השי"ת יודע לבחור המובחרים ולזה מתרץ שלא יאמרו פלוני כמשה ואהרן כלומר הנך רואה שאין הקב"ה רוצה לפרש שמותן שסמך עצמו שתי שיבחרו הוא יסכים על ידן כדכתיב לאל גומר עלי ואמרו חז"ל אתם אפי' מוטעין ולזה ג"כ בדורנו מי שישראל בוחרים בשכלם הקב"ה מסכים על ידן והוא הקדוש ושוב לא יאמרו פלוני שנתמנה מפי הצבור פלוני כזה או כזה ובענין זה אני רגיל לפרש מאמר חז"ל פ' ערבי פסחים (דף קי"ב ע"ב). אמר רב ניזהא דתורא הן הן ניזהא דארי' זה זה ניזהא דגמליא דא דא ניזהא דארבא הילני הילא והיליק הוליא:

והוא תמוה ונראה לפרש דהנה ידוע דהש"ס קורא לרשעים שור המזיק ואמר דרך מליצה כשפוגע בך אדם רשע שהוא דומה לשור המזיק שנאמר בו אל תתחר במרעים אין לו תקנתא רק שינענע בראשו תמיד ויאמר הן הן ואל יתחר בו ובל יתגרה עמו. וניזהא דארי' זה וזה דידוע שהת"ח נקרא בשם ארי' כמו (אבות פ"ד) והוי זנב לאריות. ארי עלה מבבל והכוונה שהזהיר התנא שלא יאמר אדם פלוני כמשה ואהרן. פלוני כשמואל הנביא רק יפתח בדורו כשמואל בדורו לכך אמר הלחש שצריך לומר לפני הת"ח זה זה. – וניזהא דגמליא דא דא והכוונה דידוע שמחויב אדם לגמול טוב במי שגמל עמו טוב והנה אם יקפיד הנגמל לומר שיהא הטוב מה שגומל לי חבירי שוה במה שגמל עמו. בא שנאה ומחלוקת ולכך הזהיר ואמר ניזהא דגמליא כלומר הלחש של התגמולים לומר תמיד דא דא. דהיינו שיהי' שוה בעיני התגמולים הגמול שגמל לו חבירו ויאמר תמיד דא הוא ממש כמו שגמלתיו שלא יבואו ח"ו לידי שנאה ומחלוקת ניזהא דארבא וכו' כי ידוע שהעוה"ז מכונה בשם ספינה כמו שאמרו במיתת אברהם ווי לספינה וכו' ורצה ללמוד אותנו היאך לנהוג בעוה"ז והנה הערוך בערך ה' על פסוק הלאות אנשים תרגום מהלן יתנבייא ארי תהלין ית פתגמי היוצא דהלן פירושו לשון נגיעה ובערך הייא פי' לשון מהירות ובערך תל פי' לשון חלי הוא לשון חולי וחילוק פי' בערך לשון דגים קטנים וחוליא פי' לשון מתוק וזה כוונתן הילני היינו היגיעה שאדם יגע בעוה"ז לצורך מחייתו הייא היינו שצריך להיות במהירות כענין שאמרו הוי ממעט בפסק ופסוק בתורה וגם צריך שיהי' מתוק בעיניו כל מה שיארע לו מהצרות ותלאות שיטיל עליו הקב"ה וזה שאחר חלי דהיינו החלאים והצרות וחילוק היינו המאכלים גרועים חוליא כלומרשיהיו מתוק בעיניו כדבש ועיין בערוך שחז"ל היו רגילין לומר ה' במקום ח' וח' במקום ה':