שד"ל על שמות · פרק 3 · פסוק 18

נקרה עלינו: כשאדם מתאווה למצוא דבר מה ופתע פתאום יזדמן הדבר לפניו, יאמר על הדבר ההוא שנקרא לפניו, כלומר שנזדמן שם כאילו היה מי שקרא לו, כמו וַיִקָרֵא אבשלום לפני עבדי דוד (שמואל ב' י"ח ט'), נזדמן לפניהם כאילו קראו לו בא ונהרגך, וכן הקרה נא לפני היום (בראשית כ"ד י"ב), עיין בה"ע תקפ"ט, עמוד 88. והנה לשון נקרה נגזר מלשון נקרא, אלא שהבדילו לפעמים בכתיבה וכתבו בה"א ואתם שענינם הזדמנות, וכתבו באל"ף אותם שענינם קריאה ממש. וכאן נקרה עלינו, נזדמן לפנינו אנחנו עבדיו החפצים ליראה את שמו. וראז' אומר כי הוא כמו נקרא באל"ף, כמו כי שמך נקרא על עירך ועל עמך וחבריהם, ושאין לפרשו ענין גלוי שכינה, כי ה' לא נגלה לזקני ישראל, אלא למשה. ואני אומר שאין זו טענה, כי ה' נגלה לישראל ע"י שנגלה למשה, מלבד כי המליצה ההיא לא תתכן בלא מלת שם, ולפי דרכו שם ה' היל"ל.

ועתה נלכה נא וגו': אין ספק כי הבקשה הזאת היתה בְעָקְבָה, כי לא היתה דעתם לחזור; ומאחר שהוא היה מעכבם ומשתעבד בהם בלא שום דין אין לתמוה אם צוה ה' להתפתל עם העקש. והנה אין ספק שאם כ"כ היה משה מסרב ללכת בשליחות ה' יותר היה מסרב אם היה ה' מצוהו לומר לפרעה שיְשלח את ישראל לצמיתות, כי אז לא היה משה מקבל עליו ב שום פנים כי לא ימלאהו לבו לומר לפני המלך? אתה הרעותה לעם הזה ועתה שַלְחֵם חפשים לנפשם: ואולי ג"כ שאם היה אומר לו כן היה פרעה ממיתו, גם היה מתאכזר יותר ויותר על ישראל ק"ו ממה שהכביד עֻלו עליהם באמרו נרפים אתם נרפים תכבד העבודה על האנשים ותבן לא ינתן לכם; וה' לא יהפוך לב בני אדם, ובפרט לב הרשעים הגמורים הראויים לעונש ולא לשכר טוב. ובעל העקדה כתב: זאת היתה עצה עמוקה אלהית להראות לכל חוזק לבו וקושי ערפו של פרעה, והוא באשר צוה שלא יבקשו ממנו רק שירפה מהם כעשרה ימים ללכת שלשת ימים במדבר לזבוח לאלהיהם, ומסתמא יובן מדבריהם שאמר ישובו, ועם כל זה לא ישמע, וכ"ש אם יאמרו לו לשלחם כלה, עכ"ל; ואין זה צודק כי אמנם עיקר סירובו של פרעה היה מפחד שלא ישובו כאמרו מי ומי ההולכים (י' ח') לכו נא הגברים (י' י"א), רק צאנכם ובקרכם יוצג (י' כ"ד) כלומר לְעֵרָבון; ואם היה ירא שלא ישובו עוד אין להאשימו על זה. ותלמידי מוהר"ר יצחק פארדו משיב שאם מיד היה פרעה שואל ערבון היה הדין עמו, אבל הוא לא אמר לכו נא הגברים רק אחר המכות, ובהפך בתחלת הענין לא לבד שלא אמר להם תנו לי ערבון שתשובו, אבל התאכזר והקשה עלו עליהם, ובזה הראה רע לבבו.