שד"ל על שמות · פרק 3 · פסוק 19

ולא ביד חזקה: אלא ביד חזקה, כלומר רק בעל כרחו (רש"י רלב"ג ולער' והמתרגם האלכסנדרי והיירונימוס גם Pagninus), וקרוב לשימוש זה של מלת ולא הוא מה שמצאנו ולא ילך נא אתנו אמנון אחי (ש"ב י"ג כ"ו), וָלא יֻתַּן נא לעבדך משא צמד פרדים אדמה (מ"ב ה' י"ז) שענינם אם לא כן, לפחות. והרמב"ן ורמבמ"ן וראז' פירשו ואף לא ביד חזקה, וא"כ מה טעם ושלחתי את ידי וגו' ואחרי כן ישלח אתכם? הלא נפלאות הם הם היד החזקה והכתוב אומר שאחר הנפלאות ישלחם, ולא ימאן לשלחם, וכן במקום אחר מפורש כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו (ו' א'); ואחר המאורע הכתוב מעיד במקומות הרבה כי ביד חזקה הוציאנו ה' ממצרים. ורשב"ם וראב"ע פירשו ולא מתוך יד חזקה שלו, לא מפני שכחו חזק לְפָנַי, וזה מסכים עם תרגום אנקלוס לפי נסח רוב הספרים, ולא מן קדם דְחֵילֵהּ תקיף (ועיין אוהב גר עמוד 48); ולפי זה היל"ל ולא מיד חזקה או ולא מחוזק ידו. ובחומש כ"י על קלף שבידי הנכתב קודם שנת קע"א כתוב ולא אלהין מן קדם דחילא תקיף; הסופר עירב שתי הנסחאות, והנקדן נקד מלת ולא והניח מלת אלהין בלא נקוד, ונקד מלת דחילא בצרי החי"ת, ול"נ בהפך שנסח אלהין (שהיא ג"כ גרסת אנוירשא שהבאתי באוהב גר) היא עיקר, והחי"ת בחירק, ענין מורא.