שד"ל על שמות · פרק 14 · פסוק 11

המבלי אין: שתי שלילות, והיה די באחת, וכן הרק אך במשה (במדבר י"ב ב').

מה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים: והלא בעיניהם ראו כל המכות אשר הכה ה' את מצרים וראו כי לא משה פעל כל זאת. ודון יצחק אומר כי אולי חשבו כי רצון ה' להקל את עול מצרים מעליהם ולהרויח להם מעבודתם, ולא שיצאו משם, וזה לא יתכן, כי אמנם משה הזכיר להם ענין היציאה משם, ובענין הפסח אמר להם והיה כי יביאך ה' אל ארץ וגו'; והנכון לדעתי כי לפי דעת אנשי הדורות ההם היו כהני האל וכל העומדים בסודו יכולים לפעול פעולות למעלה מן הטבע בכח אלהי, גם בלא צווי האל עצמו, כי לפי דעתם היה האל כורת ברית עם כהניו היודעים דרכי עבודתו, והיה ניסת להם ועושה רצונם (ועיין מה שכתבתי בישעיה א' י"א), לפיכך היה אפשר לישראל שבאותו הדור להאמין כי מכות מצרים היו אותות ומופתים למעלה מן הטבע, ושעם כל זה לא היתה יציאתם ממצרים ברצון אלהי, אלא ברצון משה.