הלא זה הדבר וגו': לא מצאנו שאמרו לו כן, והכותים הוסיפו אחר פסוק (ו' ט') ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה: ויאמרו אל משה חדל נא ממנו ונעבדה את מצרים כי טוב לנו עבוד את מצרים ממותנו במדבר, אבל איך יתכן שבתוך צער העבודה הקשה תעלה על לבם סכנת המדבר? ואם היה שחששו למות במדבר, א"כ מה שלא שמעו אל משה לא היה מקוצר רוח ומעבודה קשה, אבל היה מחכמה ותבונה ויישוב הדעת שדאגו למות במדבר. והנכון כמו שאמרו במכילתא: והיכן דברו? ירא ה' עליהם וישפוט (ה' כ"א) כי אז התרעמו על שהכביד פרעה את עולם ואמרו למשה: אם לא באת היינו עובדים את מצרים בשלום, ואמנם סוף המאמר כי טוב לנו עבוד את מצרים נראה (כדעת דון יצחק) שהוא פירוש ותוספת שהוסיפו עתה, ואמנם מה שאמרו ממותנו במדבר ולא אמרו ממותנו בחרב מצרים, הוא מפני שהם לא עלה על דעתם לערוך מלחמה עם המצרים אדוניהם, ומיד נטה לבם לנוס, ולא היה לפניהם אלא הים והמדבר, והיה נראה להם כי עכ"פ אין להם אלא מיתה, ומשה הבין זה ואמר להם שלא ייראו כי ה' ילחם להם במצרים.
קריאה במקור
שד"ל על שמות · פרק 14 · פסוק 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Shadal first edition, Padua 1871
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001969139
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f651248b56caff4435ac8289a9030940dec548284d15cfbc0ab553b33f8c5c30