שד"ל על שמות · פרק 12 · פסוק 47

כל עדת ישראל יעשו אותו: רש"י קיצר דברי המכילתא ונשארו דבריו סתומים, וכוונת המכילתא שבפסח דורות היו יכולין לעשות חבורה מעשרה בני אדם מעשר משפחות (כל עדת ישראל, מי שיהיה), אבל בפסח מצרים נאמר ולקח הוא ושכנו, הוא וכל בני ביתו, ושכנו וכל בני ביתו (כי לא היה להם לצאת מפתח ביתם), ולפי הפשט כבר ביאר למעלה (בתחלת הסימן) מצות קרבן פסח, וכאן הוסיף לבאר דין העבד והתושב והשכיר והגר, וקודם שידבר על הגר הקדים והודיע כי העבד והתושב והשכיר יאכלו קרבן פסח, אך לא יעשו קרבן פסח לעצמם ורק כל עדת ישראל יעשו אותו, ואח"ך פירש כי גם הגר כשימול יוכל לעשות קרבן פסח לעצמו עם כל בני ביתו, בלי להשתתף עם חבורה של ישראל (כ"א אב תרכ"ג).