וגונב וגו' ומכרו ונמצא בידו: לפנים פירשתי כדעת הכורם ומכרו או נמצא בידו, וכן פירשתי והתעמר בו ומכרו (דברים כ"ד ז') או מכרו; ועתה (ד' סיון תרי"ט) נ"ל שאין זה משפט צדק, שיומת הגנב אם רק הביא בן חורין לביתו והעביד אותו, אבל אם ימכרהו לאחרים, אז נגמר המעשה הרע, ואבדה חרות האיש ההוא לצמיתות כי מי שקנה אותו קנה אותו בדמים וחושב שבדין הוא משתעבד בו, כי כספו הוא. והנה פירוש ונמצא בידו בשעת המכירה, אם יש עדים שיודעים שהוא בן חורין, וראוהו בידו והוא מוכר אותו לאחרים, אז הוא חייב מיתה, ורז"ל החמירו עוד יותר קודם שיהיה אדם חייב מיתה והצריכו גם עדים שגנבו, כי סוף סוף אף אם הם מכירין אותו שהוא בן חורין, יתכן שאחרים גנבוהו ומכרוהו לו.
קריאה במקור
שד"ל על שמות · פרק 21 · פסוק 16
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Shadal first edition, Padua 1871
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001969139
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f651248b56caff4435ac8289a9030940dec548284d15cfbc0ab553b33f8c5c30