שד"ל על שמות · פרק 3 · פסוק 2

וירא מלאך ה': ואח"כ פירש מה ראה, כי בכל הקב"ה עושה שליחותו.

בלבת אש: לַבּה במקום לֶהָבָה, ומזה במשנה בא אחר וְלִבָּה, המלבה חייב (ב"ק פרק ו') (רבנו סעדיה מהרש"ד וראז').

מתוך הסנה: מין קוצים שהיו באותו הר, ועל שם כך נקרא סיני (ראב"ע). והנה הסנה בוער באש, לא בוער ממש, אלא מוקף להבה כגוף בוער, כי האש היתה לוהטת בין הקוצים, אך לא היתה נאחזת בהם, ובתחלה ראה משה האש בין הסנה, והסנה לוהט באש, ואח"כ ראה כי לא היה הסנה נשרף, ואז אמר אסורה נא ואראה מדוע לא יבער הסנה; שרש בער בבנין הקל הוא פעל עומד (עיין רד"ק ונתה"ש ודלא כראב"ע), וענינו להיטת האש, וגם שרפת הגוף שהיא לוהטת בו, כי בנוהג שבעולם הלהט בלתי מתפרד מן השרפה, וכאן הסנה היה לוהט, אך לא היה נשרף.

אֻכָּל: בינוני פֻעל, עיין דקדוקי. §§ 374. 422.