את אשר תאפו אפו: מאחר שלא אמר את אשר תאפו מחר אפו היום, נראה כדעת ראב"ע שאין הכוונה מה שבדעתכם לאפות מחר אפו היום, רק כך אמר להם: אפו ובשלו מן המן הזה כל הצריך לכם לאכילת היום הזה, ואת כל העודף הניחו לכם למשמרת עד למחר, ומחר אומר לכם מה תעשו; והנה אפשר היה לומר כי כמו שעשו מלאכה כמה וכמה שבתות קודם זמן ירידת המן כן עשו מלאכה בשבת ההוא הראשון אלא שלא לקטו המן מפני שלא ירד; ומה שכתוב למעלה והכינו את אשר יביאו מדבר בכל השבתות חוץ מהראשון; ומה שכתוב למטה וישבתו העם ביום השביעי מדבר על שאר השבתות או על היציאה ללקוט את המן או על שאר מלאכות חוץ ממלאכת אוכל נפש; אמנם ממה שאמר להם משה אכלוהו היום ולא אמר בשלוהו היום ואפוהו היום נראה יותר כי ביום השבת ההוא אכלו את המן חי בלא בישול שהרי היה ג"כ נאכל כמות שהוא חי.
קריאה במקור
שד"ל על שמות · פרק 16 · פסוק 23
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אֵפו: בא צרי במקום חטף להרחבת האל"ף ע"ד ל' סורי (ע' א"ג עמוד 95 ודקדוקי 183 §), כמו וְאֵסָעֲרֵס (זכריה ז' י"ד) אֵתָיוּ.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Shadal first edition, Padua 1871
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001969139
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f651248b56caff4435ac8289a9030940dec548284d15cfbc0ab553b33f8c5c30