שד"ל על שמות · פרק 22 · פסוק 6

כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמור: מטלטלים הם, ולשמרם בתוך ביתו כשאר חפציו נתנם לו, לפיכך אם נגנבו בביתו פטור, כי שמרם כשמירת חפציו, אבל פרשה שניה שכתוב בה כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה וכל בהמה לשמור, ודרך בהמות לרעות בשדה, ודאי כשהפקידם, על מנת לשמרם מגנבים הפקידם לו, ולפיכך אם נגנבו חייב (רשב"ם); ורז"ל פירשו פרשה זו בשומר חנם, ופרש שניה בשור שכר; ואמת כי כסף או כלים שאינם זזים ממקומם, דרך לשמור אותם בחנם; אבל בעלי חיים שמירתם קשה, ודרך ליטול עליה שכר. ואמנם אין זה מוכרח, כי יתכן שיקבל עליו אדם לשמור בהמת רעהו עם שאר בהמותיו בחנם, ואעפ"י שרשאי היה שלא לקבל שמירתה, הנה אחר שקבלה חייב בפשיעה אם נגנבה, אעפ"י שאיננו נוטל שכר; רז"ל הקלו כמשפטם, ואמרו שאינו חייב בפשיעה אם אינו נוטל שכר.

וגנב מבית האיש: לפי דבריו (רש"י), כי גם אפשר שלא נגנב מביתו, והוא עצמו גנבו לעצמו, ואז השופטים יחקרו וישפטו לפי ראות עיניהם, כמפורש למטה אשר ירשיעון אלהים ישלם שנים לרעהו.