ולא יכלו: דעת רמב"ן ורמבמ"ן כי בדם ובצפרדעים יכלו מפני שלא היה שם בריאה או יצירה, אך מכת הכנים היתה יצירה חדשה, כי אין טבע העפר להיות כנים; וכבר היה נ"ל לפרש להוציא את הכנים להרחיקם מעליהם, והיה מתישב לפ"ז מה שכתוב אחר זה ותהי הכנס באדם ובבהמה, כי לא הועילו להסירם ולהוציאם, גם היה מתישב יפה מאמר החרטומים אצבע אלהים היא, אלא שאין נראה שיהיה זה ענין מלת להוציא, וגם לפי זה לא היל"ל עשו כן, והנכון כי ה' התעלל במצרים (כמו העיד למטה י' ב'), וא' מן התעלולים אשר התעלל בהם הוא זה שהתחיל באותות ומופתים שהיה מטבעם שיוכלו החרטומים לעשות דוגמתם בצד מה, וכל זה כדי לחזק את לב פרעה, כדי שיקבלו הוא ועמו העונש הראוי להם. אמנם לא רצה לימשך הענין כן עד סוף, כדי שלא יטעו ישראל ויתנו דופי באותות משה, וע"כ אחר שתי המכות הראשונות לא הניח עוד לחרטומים לעשות דוגמת מופתיו ונפלאותיו.
קריאה במקור
שד"ל על שמות · פרק 8 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ותהי הכנם באדם ובבהמה: נ"ל פירושו שהיו באדם ובבהמה לבדם, כי לא יכלו החרטומים להוציא הכנים בשאר מקומות שלא היו שם ע"י משה ואהרן, שאם היה זה עולה בידם היו אומרים שהענין בתחבולה אנושית, ועכשו הוכרחו לומר כי אצבע אלהים היא.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Shadal first edition, Padua 1871
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001969139
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f651248b56caff4435ac8289a9030940dec548284d15cfbc0ab553b33f8c5c30