שד"ל על שמות · פרק 22 · פסוק 8

על כל דבר פשע: אחר שדבר במכחש בפקדון ואומר שנגנב ממנו, דבר במכחש באבדה ובכל דבר שלא הופקד אצלו, אלא שראובן אומר לשמעון דבר זה שבידך שלי הוא ואתה גנבת אותו, או מצאת אותו, אז יקרבו שניהם לפני ב"ד, ומי שירשיעוהו השופטים בין תובע בין נתבע, ישלם שנים כגנב, ואע"פ שאם התובע הוא חייב הנה הוא לא גנב אלא בא על רעהו בעלילה, הנה ישלם כגנב על אשר זמם לעשות לאחיו, שבקש לחייבו כגנב.

על כל אבדה: על כל דבר שראובן אומר שנאבד ממנו ואומר כי הוא זה הנמצא בבית שמעון; ורז"ל הקלו כדרכם, עיין פירושם ברש"י. והנה המקרא הדה איננו בשומר, ואין כאן מקומו, אך מפני שיש בו עד האלהים יבא דבר שניהם, כמו במקרא שלפניו ונקרב בעל הבית אל האלהים, לפיכך נכתב כאן (יא"א).