שד"ל על שמות · פרק 1 · פסוק 12

וכן יפרץ: שרש פרץ הוא פעל יוצא, וענינו שבירה, כמו יפרצני פרץ על פני פרץ (איוב י"ו י"ד), ובפרט הריסת גדר וקיר כמו למה פרצת גדריה (תהלים פ' י"ג), ואח"כ שמשו בו כאילו הוא פועל עומד, ואמרו ופרצת ימה וקדמה (ברא' כ"ח י"ד) שענינו תהרוס כל גבול ותגבר על כל מונע ותתפשט ימה וקדמה, והושאל על כל דבר המתרבה יותר ממנהגו של עולם, כאילו הוא פורץ הגבול אשר שם לו הטבע, כגון כי מעט אשר היה לך לפני ויפרוץ לרוב (ברא' ל' ל'), ומקנהו פרץ בארץ (איוב א' י'), וגם אמרו על האדם שהוא פורץ, והכוונה שנכסיו מתרבים, כמו ויפרץ האיש מאד מאד ויהיה לו צאן רבות (ברא' ל' מ"ג), ואולי אמרו ג"כ לשון פריצה על תוספת כח וחוזק וזו דעת המתרגם הארמי שתרגם כן סגן וכן תקפין. ולדעת אינו זז מענין הרבוי במספר כאילו אמר וכאשר יענו אותו כן היו מתרבים, וכן היה רבויים יוצא מן המנהג הטבעי.