הרחב דבר על בראשית · פרק 11

ובשביל זה המשילו חז״ל בעבודת כוכבים ח׳ שני אלפים תהו. היינו כמו מי שיש לו בן אע״ג שכל מעיינו בבנו מכ״מ כל עוד שהוא קטן ולא הגיע לתורה מסיח דעתו ממעשיו לבלי להקפיד כ״כ מה הוא עושה. וכן אינו משגיח על מאכלו ומלבושיו. כי הכל מעשה נערות עד שמגיע לשנים שמתחיל ללמוד תורה. אז אביו משגיח עליו לראות שלא יבלה עתו בדברי הוללות. וכנגד זה הוא משגיח שיהי׳ מאכלו ומלבושיו נאה ומתוקן בד״א. והנה אע״ג שכ״ז שהבן קטן אין האב מקפיד ומשגיח על מעשיו. מ״מ אם זורק אבן על ראש איזה אדם. ההכרח להזדקק למעשה זה הילד ולהענישו אע״ג שהוא עודנו ילד. אמנם השגחה זו אינו לפי כבודו של האב להטפל עם מעשה ילדים. ונקרא ירידה. כך כ״ז שלא היה אור תורה בעולם לא השגיח הקב״ה על פרטי מעשים של ב״א. וכמבואר בב״ר ריש פ׳ לך שראה א״א את העולם כמו בירה דולקת ואמר תאמר שאין לה מדליק הציץ עליו בעל הבירה ואמר אני בעל הבירה. ר״ל שראה שדולקת ואין אדם מזדקק לכבות ותמה ע״ז וכי בירה זו אין לה בעלים. השיבו בעליו שבכונה כך הוא. כן השיב הקב״ה שבכונה אינו משגיח על מעשי ב״א והטעם הוא משום שהיו ב״א של תהו בלי תורה ואין כבוד לפני הקב״ה להזדקק עם ב״א פשוטים כאלה:

וזה שצעק ירמיה הנביא (ג׳) מה תיטיבי דרכך לבקש אהבה וגו׳ גם בכנפיך נמצאו דם נפשות אביונים נקיים לא במחתרת מצאתים כי על כל אלה. פי׳ שהיו בימיו אגודות והיו מתפארים שהמה באהבה ושלום יותר מכל בני אדם. ואמר הנביא כי לא כן שהרי גם בכנפיך נמצאו דם נפשות נקיים ולא משום איזה גניבה וכדומה אלא משום שלא היה באגודתכם. נמצא באם אגודתם לרציחה ואין בזה שבח של שלום אלא באופן שיהיו נזהרים גם מלעשות רעה עם מי שאינו באגודתם: