וכי ישאל איש. דכל הנאה שלו חייב ואפי' נשבר או מת ואינו פטור אלא על מתה מחמת אותה מלאכה ששאלה לצרכה אבל שינה אותה למלאכה אחרת כגון להוליכה בהר והוליכה בבקעה בבקעה והוליכה בהר חייב אבל מתה מחמת מלאכה היינו טעמא דפטור דאמר ליה לא לאותובי בכילתא שאילתא דדעת כן לא שאלה והוא עצמו לא השאילה לו אלא כדי לעשות בה מלאכתו וכיון דאינה יכולה לעשותה איגלאי מילתא דלאו שואל הוא עליה ופטור ומיהא אם מתה מחמת עצמה חייב דאיכא למימר בשעת שאילה הייתה ראוייה לאותה מלאכה אלמא דאנסה מלאך המות וכיון דבתורת שאלה לקחה הרי הוא שואל עד שיוכיח שאינו שואל ובמתה באותה מלאכה מוכחה מילתא שאינו שואל:
קריאה במקור
בכור שור · שמות · פרק 22 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Bekhor Shor, Leipzig, 1856
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001931068
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 2089 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 253752d8e162b470001b1d6fcb0cd9ec3b834a4a3238e172b9c13b9477188667