נפש כי תחטא, לא נאמר בשגגה, כי המנויין בפרשה זו מזידין הן:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · ויקרא · פרק 5 · פסוק 21
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ומעלה מעל בה', כל האמורין בענין הם גוזלים ממון בעליו שלא כדין, וידוע שמעלו, אבל הכתוב מודיע שמלבד המעל הזה, גם מעלה מעל בה, כי השם חלק לכל א' חלקו, וכשלוקח חלק חבירו מועל בה', שהכל שלו ולאשר חפץ יתננו, ואצל מועל בקודש לא אמר בה' שאין צורך כי אין להקדש אדון אלא השם:
וכחש, לשון הכחשה כשאומר להפך מדברי חבירו, זה טוען יש לי בידך פקדון, וזה אומר אין לך בידי כלום, ואין כן שקר, שאינו מכחישו אלא מבטיח דבר לחבירו ואינו מקיימו נקרא משקר:
בעמיתו, נגזר מן עם, ומלת עם נגזר מן עם, כי אותן שהן עם אחד הם קרובים זה לזה, וזהו בעמיתו איש מעמו:
בפקדון, שיהיה שמור אצלו עד לעת שיתבענו ממנו:
בתשומת יד, הוא מלוה או נתן לו מעות בשותפות לשאת ולתת בו:
בגזל, שגזל ממנו בחזקה, ואין רואה להעיד על הדבר:
עשק את עמיתו, שכובש תחת ידו מה שראוי לו לתת לחבירו, לא דבר שלקח מחבירו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4