את עדים מהר חורב, אתה עדי שהיה בידם מיום שעמדו בהר חורב, ורמז בזה שאבדה מהם הסגולה ההיא הנפלאה של לב טהור שזכו אליה בעת מתן תורה, אבל עם כל זה נשאר בהם הכנה לקבל שפע האור הנאצל, וזה בלכתם כפי דרכי החכמה, שאז נקל להם להעתיק נפשם ממדריגה למדריגה עד בואם אל המדריגה העליונה, ואין הכח הזה בגויי הארץ שאינם מכת מקבלי התורה, כי נעתר השם לתפלת משה שהתפלל ונפלינו אני ועמך וגו', כאשר נפרש שם:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · שמות · פרק 33 · פסוק 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4