אמר אל בני ישראל, השם מלא רחמים, וכאשר ראה שהתאבלו, חזר וקראם בשמם החביב בני ישראל, ואמר שלטובתם לא יעלה בקרבם, כדי שלא לכלותם, ולכך טוב שישלח מלאך לפניהם:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · שמות · פרק 33 · פסוק 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ועתה הורד עדיך, פורענות זו תלקו מיד שתורידו עדיכם מעליכם:
ואדעה מה אעשה לך, בפקודת שאר העון אני יודע מה שבלבי לעשות לך, והנה בלשון זה של ידיעה נרמז כאן גם לשון חבה, כי כפי התאבלם והנחמם על עוונם אפקדם ברחמים ואסלח להם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4