קריאה במקור

ביאור יש"ר על התורה · שמות · פרק 32 · פסוק 2

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
פרקו, לשון צווי, וחשב אהרן שאין כונתם לעבודת אלילים, לכן לא התאמץ למחות בידם, ולמסור נפשו קנאת ה' צבאות כאשר היה עושה בלי ספק אילו ידע שכוונתם לצאת מעבדות אלהי ישראל כי חס ושלום שאהרן קדוש ה' יעשה ע"ז להטעות העם:
2
באזני נשיכם, בעבור שהיו ישראל מעורבים בערב רב, כאשר אמר לסוף, אתה ידעת את העם כי ברע הוא (לקמן כ"ב), חשש שתגבר עליהם המחשבה הרעה ויטעו בע"ז, כאשר אירע באמת, לכך רצה לדחותם ולעכב הדבר עד שיבא אחיו ואמר באזני נשיכם כי ידע, שהנשים והילדים חסים על תכשיטיהן, אבל הם לא המתינו ופרקו מעל עצמן:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Vienna, 1821
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4