בעצם היום הזה, כבר כתבנו שענין מליצה זו להודיע שלא היה מעת לעת, ד"מ מצהרים זה עד צהרים שלאחריו, אלא הכל בעיצומו של יום אחד, והוצרך הכתוב למליצה זו ביציאת מצרים, כי לפעמים תולה הכתוב היציאה בלילה, כגון הוציאך ה' אלהיך ממצרים לילה (דברים ט"ז א'), ולפעמים בבין הערבים, כמו כבוא השמש מועד צאתך ממצרים (שם ו'), ואולי נטעה לחשוב שהיתה היציאה בשני ימים, בקצת יום י"ד ובט"ו, ויהיה לפ"ז גם יום י"ד קודש לה', כענין שכתוב אלה מועדי ה' וגו' חדש הראשון בארבעה עשר לחדש בין הערבים פסח לה' (ויקרא כ"ג ד'), לכן אמר כאן שיצאו כל צבאות ה' בעצם היום הזה, כלומר בגוף היום בעצמו, כמו שביארנו (בראשית ז' י"ג), והוא יום ט"ו בניסן:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · שמות · פרק 12 · פסוק 41
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4