אשר ישבו במצרים, אחר שאר הישיבות שישבו גרים בארץ לא להם, שלשים שנה וארבע מאות שנה, והנה הגזירה היתה על ד' מאות שנה כמו שנאמר לאברהם כי גר יהיה זרעך וכו' ארבע מאות שנה (בראשית ט"ו ג'), והשלשים שנה האלה הם תוספת עליהם בעבור חטאות הדור ההוא, כי אם נגזר על האדם גלות וענוי שנה או שנתים והוא יוסיף פשע, יוסיפו עליו גלות ויסורין, שאין ענשו הראשון הבטחה לו שלא יענש עוד אם יוסיף סרה, והנה, היה על אברהם אבינו גזירה שבניו לא ישובו הנה עד דור רביעי ולא היתה לו הבטחה רק באחרי כן יצאו ברכוש גדול, והוא מיד או מופלג כמה, וגם הוא על תנאי כמו שאמר וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי, שיעמיד בדין את הגוי אם עשו כראוי לישראל לפי מעשיהם ולפי הנגזר עליהם, ומן הידוע שהיו ישראל במצרים רעים וחטאים מאד ובטלו גם המילה, דכתיב וימרו בי ולא אבו לשמוע אלי וכו' ואומר לשפוך חמתי עליהם בתוך ארץ מצרים (יחזקאל כ' ה'), ועל כן נתארך גלותם שלשים שנה והיה ראוי שיתארך יותר אלא שצעקו והרבו בתפילה, וזה טעם ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויצעקו וגו' וישמע אלהים וגו', הרי שלא היו ראויים להגאל מפני הקץ שבא, אלא שקבל צעקתם:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · שמות · פרק 12 · פסוק 40
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4