ביאור יש"ר על התורה · ויקרא · פרק 19 · פסוק 15

לא תעשו עול במשפט, העול בכל דבר אסור שכן אמר כי תועבת ה' אלהיך כל עושה עול (דברים כ"ה ט"ז), ואמר במשפט שאינו מדבר כאן לבד בעול ממש שמרשיע צדיק ומצדיק רשע עקב שוחד, אלא מצד החמלה או מדרך מוסר, וחוץ למשפט החמלה טובה והמוסר יקר, אבל במשפט רע הוא כי המשפט לאלהים הוא, ויקוב הדין את ההר, וזהו שפירש לא תשא פני דל וגומר, ולכן בעל הטעמים שם המפסיק תחת גדול, כי עד כאן המאמר מחובר:

לא תשא פני דל, נשיאת פנים, הוא שמעביר על רוע מנהגו בענין מן הענינים, ונחשב בעיניו כאילו לא פעל רעה, ומדרך בני אדם לחמול על הדלים, המשקרים בממון, ויאמרו יסוריו מעבירין אותו על דעתו ואם הדיין עושה כן במשפט עול הוא, כי הוא חייב לשפוט כפי שורת הדין על קו הצדק בלי נטיה של רחמים וחמלה:

ולא תהדר פני גדול, מלת הדר פירשנוהו (שמות כ"ג ג'), ומלת גדול כולל כל מיני גדולות בתורה בחכמה בעושר או במשפחה וכיוצא, וענין הכתוב שלא תכיר פנים במשפט כי מדרך בני אדם להדר את הגדולים ולכבדם, אבל בדין אסור להדרם ולחפות על כבודם:

בצדק תשפט עמיתך, כפי חקי התורה שהם צדיקים ישפוט השופט דין הגנב דין השומרים דין התובעים וכיוצא, וזה יהיה משפט צדק, אבל אם אין חקי המדינה צדיקים, כשישפוט על פיהן הדיין הצדיק, המשפט בלי עול, אבל איננו משפט צדק: