לא צדה, לא ארב לו, ולא נתכוון להרגו, כמו ואתה צודה את נפשי לקחתה (שמואל א' כ"ד י"ב):
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · שמות · פרק 21 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אנה לידו, כמו לא יאונה לצדיק כל און (משלי י"ב כ"א), והטעם שהשם סבב ועלל לו זה בעבור עון אחר שעשה, והוא לא כוון לכך, וכן דרך המקרא לייחס כל דבר אל השם ית' שהוא עלת הכל:
ושמתי לך מקום, כשיהיו ערים לשבת, תייחדו ערים למקלט, ובמדבר יהיה מחנה לויה למנוס לו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4