לא תשיך לאחיך, גם זו מצוה מבוארת במה שאמר את כספך לא תתן לו בנשך (ויקרא כ"ה ל"ז), וכאן יוסיף אזהרה גם ללוה מה שאין כן בכל דיני ממונות שאם רצה הוא לזוק בנכסיו רשאי, אבל מפני רגילות החטא הזה יזהיר בו גם ללוה, וכן אמרו חז"ל שהיא אזהרה ללוה שלא יתן רבית, שלא יגרום למלוה להיות נושך:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · דברים · פרק 23 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
נשך כסף נשך אכל, אפילו אם לוה סאה חטין בסאה וחצי, ובעת הפרעון הוזלו החטין עד שלא יהיה שוה סאה וחצי כדמי סאה שהלוהו, אעפי"כ הוא אסור, והוא התרבית שזכר במקום אחר:
כל דבר אשר ישך, אפי' דברים שאינם לא כסף ולא אוכל, כגון אבני הבנין או צמר ופשתים, שאולי יעלה על הדעת שאין נשך רק בכסף שכל הדברים נקנין בו, ובאוכל שהוא חיי האדם, אבל בשאר הדברים נלך אחר שום הכסף לעת ההלואה והפרעין, ת"ל כל דבר אשר ישך:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4