ביאור יש"ר על התורה · בראשית · פרק 37 · פסוק 4

ויראו אחיו וכו' וישנאו אותו, לא היו שונאים אותו בעבור היותו מביא דבתם רעה אל אביהם, כי הם לא ידעו דבר מזה, גם לא בעבור כתונת הפסים אשר עליו, כי אין זו סבה לשנוא אותו ומי יעצור אותם לעשות גם הם לעצמם כתונות פסים, אלא סבת שנאתם היתה בעבור כי אותו אהב אביהם מכל אחיו, וחשבו שיתרון אהבתו זאת יורה שיוסף לבדו יירש את ברכת אברהם ונחלת הארץ ושאר היעודים הטובים, כי בהיותו הבן הבכור לאהובה ועיקר תולדותיו של יעקב, ירצה אביו לעשותו היורש, ושלכן אוהב אותו יותר מכלם, כמו שיצחק היה אוהב את עשו לכוונה זו ובראותם כי בזרע אברהם נדחה ישמעאל ובזרע יצחק נדחה עשו, ייראו פן יגורשו כלם מהסתפח בנחלת ה' ויהיה יוסף לבדו הנבחר, ולכן שנאו אותו, ויותר שהיו מכירים גדולתו בחלומותיו, יותר היו שונאים אותו, עד שלבסוף בקשו להמיתו כדי שלא יהיה היורש, והכתובים מוכיחים על אמתת הפירוש הזה כמו שנזכור להלן:

מכל אחיו היה ראוי לומר מכל בניו כי שב אל אביהם שהוא נושא המאמר, אבל זאת היה קשה בעיניהם כי לא די שאהב אותו יותר משאר בניו בני השפחות, אלא גם אהב אותו יותר מכל אחיו בני הגבירות, עם שהיו אחיו שוין לו במעלה, וחשבו שאין זה אלא בעבור הירושה:

דברו, לדבר עמו: