כאשר זמם, כאשר חשב בלבו, וארז"ל כאשר זמם ולא כאשר עשה, מכאן אמרו הרגו אינן נהרגין, וטעם אמרם כן לפי שהמשפט לאלהים הוא, והשם נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפוט, וכמו שאמר למעלה ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני ה', ואין ראוי לחשוב שמה שעשה ב"ד אחרי החקירה והדרישה היה בטעות, לבד מהנזק הגדול והקלקול שיצא מזה לכללות האומה, שיאמרו כל העם שב"ד הרג שלא כדין ושפך דם נקי, אבל ראוי לחשוב שאותו שמת היה ראוי לאותה מיתה, והעדים שהעידו עליו צדקו בדבריהם, כי מאי חזית דסמכית אהני סמוך אהני, אולם כאשר יהרגו הזוממין לעשות, ויכריזו עליהם שהם מומתין על שבקשו להטעות את השופטים, יראה בזה חריצות הדיינין להוציא דין אמת לאמתו, ויהיה מוראם על פני כל העם, למען לא יוסיפו לעשות וגומר:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · דברים · פרק 19 · פסוק 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4