והנה עד שקר העד, אם ימצאו שהעד הוא עד שקר, ומלת העד שבפסוק הוא שם עם ה"א הידיעה, ואינו דומה למלת העד שבפ' מקץ העד העיד בנו האיש (בראשית מ"ג ג'), כי שם הוא פועל:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · דברים · פרק 19 · פסוק 18
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שקר ענה באחיו, לא די שחשב בלבו דבר שאינו במציאות, אלא שהעיד השקר לפני הב"ד נגד מה שצותה התורה לא תענה ברעך עד שקר, והנה לא הגיד הכתוב איך יודע לשופט שהוא עד שקר, כי בהיות הענין בשני עדים שמעידין על הדבר, אפילו יבואו מאה ויכחישו אותם לא יתברר ששקר ענו, ומה היא הדרישה שיעשו השופטים בדבר? לכן באה הקבלה הנאמנה ופירשה כי ההזמה תהיה כשיאמרו והלא ביום פלוני עמנו הייתם, והטעם מפני שהעדות הזו היא על גופם של עדים והם אינם נאמנים על עצמם לומר לא עשינו כך:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4