ילך נא ה' בקרבנו, אל נא תשלח מלאך להנהיגנו, אלא אתה בעצמך תהיה מעון לנו ובאברתך תסך לנו ונהיה אנחנו עמך ואתה מלכנו ומנהיגנו ביחוד:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · שמות · פרק 34 · פסוק 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כי עם קשה ערף הוא, כפשוטו מלשון דהא, התפלל לפניו שילך בקרבם, בעבור שהם עם קשה עורף, כי אחר שנתרצה להם הקב"ה, היה הוא טוב לקושי ערפם יותר ממלאך, ומבקש להגדיל טובם יותר, כי הם עמו ונחלתו, וכאשר בשעת הכעס היה נוח להם שישלח לפניהם מלאך בעבור שהם עם קשה עורף, כמו שאמר פן אכלך בדרך (לעיל ל"ג ג'), כן בעת הרצון טוב להם בשכינה, שהאל הרחום והחנון יחונן וירחם על עבדיו:
וסלחת לעוננו ולחטאתנו, מרוב הענוה שהיתה במשה הכניס עצמו עם ישראל, ואמר לעוננו ולחטאתנו בלשון רבים, ולא הזכיר פשעינו, בעבור גודל מעלתו שלא יתכן שיפשע:
ונחלתנו, תנחל אותנו, שנהיה נחלתך, ותשרה שכינתך עלינו, וזוהי בקשת ונפלינו אני ועמך, שנהיה מובדלים בזה מכל האומות, כדרך הכתוב כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו (דברים ל"ב ט'), ושם אפרש בע"ה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4