ותכהן עיניו, ענינו שנתקמטו ונעצרו עיניו מחמת הזקנה ולא יוכל לראות, ושיעור הכתוב כאשר זקן יצחק וכהו עיניו, אז קרא לעשיו וכו':
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · בראשית · פרק 27 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
את עשו בנו הגדל, כבר ידענו שהיה הגדול, אלא בא לתת טעם למה בחר יצחק לברך את עשו, וזה כי בהיות לו שני בנים, והשם לא פירש לו מי יהיה הנבחר כמו שאמר לאברהם לגרש את בן האמה, חשב בדעתו שראוי עשו ליקח הברכות מטעם היותו בנו הגדול, ועוד כי מנעוריו היה אוהב אותו מאד, ואף כי כשהגדיל הלך אחרי שרירות לבו הרע אפשר שיצחק לא ידע דבר מזה, ולכן לא הסיר אהבתו ממנו ורצה לברכו לפני מותו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4