וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים, תן מנוחה לעבדך ולאמתך, כדי שעי"כ תזכור כי גם אתה היית עבד במצרים והוציאך ה' אלהיך משם, כי זכירת יציאת מצרים הוא העיקר והיסוד שעליו נבנה כמעט כל התורה כולה, לפי שע"י הנפלאות שעשה ה"ית במצרים לקחנו לו לעם והנחילנו תורתו:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · דברים · פרק 5 · פסוק 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על כן צוך, כאן ירמוז יותר אל המנוחה והשביתה, ולכן נתן הטעם וזכרת כי עבד היית על כן צוך וכו', אבל למעלה ירמוז יותר על התנשאות הנפש לאלהים במחקרים קדושים וספורים אלהיים, ולכן אמר שם כי ששת ימים עשה ה' וגו' על כן ברך ה' את יום השבת, והנה בענין השביתה ממלאכה התיחדה בה האומה הישראלית לבדה, וארז"ל גוי ששבת חייב מיתה, כי לא ניתנה לישראל המצוה הזאת אלא בעבור שהיו עבדים בארץ מצרים, והשם הוציאם משם בכחו הגדול ועשאם לו לעם סגולה, והוא מלכם ומחוקקם, ולכוונה זאת אמר כאן על כן צוך וגומר:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4